אביחי מנדלבליט

מנדלבליט נולד וגדל בתל אביב, לברוך (מיקי) ועדה. אביו היה בעל חנות בגדים, מפקד באצ"ל, פעיל בתנועת החרות והליכוד, עסקן בקבוצת הכדורגל בית"ר תל אביב וסגן יו"ר ההתאחדות לכדורגל בישראל^[1][2]. כמפקד באצ"ל השתתף בהתקפת האצ"ל על יפו ונפצע בה^[3][4]. אמו, בת משפחת קרוג, הייתה פעילה בארגון "ההגנה" ודוקטור לחינוך^[5][4].

כנער, שיחק מנדלבליט בנבחרת הנערים של מכבי תל אביב^[4].

למד משפטים באוניברסיטת תל אביב במסגרת העתודה האקדמית. סיים תואר ראשון בשנת 1985 והתמחה במשרד עורכי הדין של אברהם (אייבי) נאמן^[2]. מנדלבליט נחשב לתלמידו של מאיר שמגר בתפיסתו המשפטית^[6].

בגיל 26 חזר בתשובה והיה לתלמידו של האדמו"ר ברוך שלום הלוי אשלג.

שירות צבאי

מילא שורה של תפקידים בפרקליטות הצבאית. ב-1988 מונה לסנגור צבאי פיקודי בפרקליטות פיקוד הדרום ומפח"ש. ב-1990 מונה לאחראי על הסנגוריה בפיקוד המרכז, חיל האוויר והמטכ"ל. ב-1991 מונה לשופט בית-המשפט הצבאי באזור חבל עזה. בשנת 1993 מונה לעוזר בכיר לתובע הצבאי הראשי ולאחר מכן לסגנו. ב-1997 מונה לסגן נשיא בית-הדין הצבאי של פיקוד הדרום וזרוע היבשה. בשנת 2000 מונה לסנגור הצבאי הראשי. לאחר מכן קודם לתפקיד סגן הפרקליט הצבאי הראשי^[7].

פרקליט צבאי ראשי

מנדלבליט שירת בתפקיד הפרקליט הצבאי הראשי (פצ"ר) בשנים 2004–2011. בספטמבר 2009 הועלה לדרגת אלוף^[8].

על פעילות המחלקה לדין בינלאומי בפרקליטות הצבאית במבצע עופרת יצוקה אמר מנדלבליט: "דיני הלחימה הם חוקים שנועדו להסדיר ולצמצם, אך לא למנוע, את ההרג וההרס שהם חלק ממציאות המלחמה. משפטני הפרקליטות הצבאית פועלים כדי לסייע לצה"ל להילחם בתוך גבולותיו של משטר זה, מול אויב שאינו יודע גבולות."^[9]

כחוקר במכון לביטחון לאומי כתב כי צבא לא יוכל להכריע את המערכה ללא הישגים גם בחזית המדינית, ובשתי החזיתות החדשות: התקשורתית־התודעתית והמשפטית^[10].

מנדלבליט הגיש בין היתר כתב אישום נגד סרן ר', שזוכה. מנדלבליט אמר בעניין: "התייסרתי מאוד כאשר הייתי צריך להגיש את כתב האישום, והיום יש בי גם צד שמח שקצין בצה"ל לא הורשע בעבירה כה חמורה"^[11]. כן העמיד לדין את סגן אדם מלול^[12] שהורשע בתקיפה בנסיבות מחמירות והתנהגות שאינה הולמת קצין. באופן תקדימי מנדלבליט פתח את דלתו לארגונים פוליטיים כדי להשמיע בפניו עדויות, ואף איפשר הרצאות של ארגון "מחסום Watch" בפני חיילי צה"ל^[13]. בריאיון ל"הארץ" בעניין זה בספטמבר 2009 אמר: "שיתוף הפעולה עם 'בצלם' הכי בולט. הם עוזרים לנו להגיע לדבר עם עדים, לברר תלונות. הם עושים את שלהם ואני את שלי. האינטרסים לא חופפים, אבל עם כל הביקורת של הארגונים עלינו, מטרתם להגיע לחקר האמת". מאידך, ספג מנדלבליט ביקורת מצד "בצלם", שטענו כי הוא מטייח חקירות של פשעי מלחמה^[14].

בעקבות המבצע ניהל מנדלבליט חקירה של כ-140 מקרים שבהם עלה חשד שצה"ל עבר על דיני הלחימה. באף מקרה לא נמצא שצה"ל פגע במכוון בחפים מפשע, ומסקנות אלה שימשו כבסיס לדו"ח שחובר בצה"ל ובפרקליטות הצבאית ונועד להפריך את דו"ח גולדסטון, שעליו אמר מנדלבליט שהוא "שקר מרושע"^[15], ואף מעוות וקיצוני^[16]. מנדלבליט אמר על כך: "זו פגיעה ברשות השופטת שלנו ומכוונת נגד כל הדרג המשפטי ושיפוטי של ישראל. הרצון של גולדסטון הוא שישראל תהיה מודל למדינה מערבית שנלחמת נגד טרור, ולמעשה לגרום לתבוסתה. אם אנחנו רוצים לנצח את המלחמה אסור לנו להיכנע לתכתיבים המרושעים האלה שהוכתבו על ידי ועדת גולדסטון"^[17].

ביולי 2009 ביטל בג"ץ את החלטתו של מנדלבליט להעמיד לדין את המג"ד והחייל שהיו מעורבים בפרשת הירי בנעלין בעבירות של התנהגות שאינה הולמת בלבד, בנימוק של חוסר סבירות קיצוני והורה להמירם בסעיפים חמורים יותר^[18]. בתום המשפט הורשע המג"ד גם בניסיון לאיומים והחייל גם בשימוש בלתי חוקי בנשק^[19].

ב-15 בספטמבר 2011 הסתיימה כהונתו של מנדלבליט בתפקיד הפצ"ר.

פרשת הרפז

בחודש יוני 2014 נחקר באזהרה על ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה, בחשד לביצוע עבירות שיבוש הליכי משפט ומרמה והפרת אמונים במסגרת פרשת הרפז, בעת כהונתו כפצ"ר^[20]. מנדבליט נחשד שידע כי מסמך הרפז נמצא בידי הרמטכ"ל גבי אשכנזי אך עדכן את הרשויות רק יממה לאחר מכן, וכן כי העביר לאשכנזי ולעוזרו ארז וינר מידע מישיבות שהתקיימו בלשכת היועץ המשפטי לממשלה. מנדלבליט מתח ביקורת על התנהלות החקירה והפרקליטות בעתירתו לבית המשפט^[21]. במאי 2015 החליט היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לסגור את תיק החקירה נגד מנדלבליט, מכיוון שלא נגרם נזק קונקרטי לחקירה וכי מנדלבליט "עשה את המעשה הנכון בזמן הקצר ביותר"^[22].

במסמך שהגיש לראש הממשלה נתניהו ולוועדת האיתור לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, תיאר וינשטיין מספר היבטים אתיים ונורמטיביים בעייתיים בהתנהגותו של מנדלבליט בפרשה, ואת השלכותיה האפשריות להמשך כהונתו כמזכיר הממשלה וכן למינויו כיועץ משפטי לממשלה^[23].מנדלבליט הגיב על הטענות נגדו במסמך מפורט שהגיש לוועדת האיתור בראשות גרוניס^[24], מעמדו לא שונה^[25]. פרקליט המדינה ניצן והיועץ ויינשטיין סברו כי יש לסגור את התיק בעילה משולבת, של חוסר ראיות ושל בחינת מכלול הנסיבות. מאחר שבמחשב המשטרה אין אפשרות של עילה משולבת נותר התיק למעשה פתוח. מנדלבליט דרש כי התיק ייסגר בעילה של חוסר אשמה ועתר בעניין לבג"ץ, במסגרת העתירה אף האשים כי תכלית החקירה כנגדו נועדה לפגוע בו אישית בעצם קיום החקירה והפרחת החשדות^[26]. בפסק הדין נכתב "דומה כי התיק נסגר, בין היתר, משיקולי חוסר אשמה". עוד כתב השופט ג'ובראן כי אינו סבור שבפרשה דבק במנדלבליט "דופי המעיד על פגם ערכי-נורמטיבי"^[27]. לאחר שמונה מנדלבליט ליועץ המשפטי לממשלה שבו פרקליטיו ודרשו מן הפרקליטות לסגור את התיק בעילת חוסר אשמה. בכירי הפרקליטות סברו כי לאור דברי בג"ץ אכן יש לעשות זאת, ובכל זאת נמנעו מכך בשל חשש לניגוד עניינים, שהרי כולם כפופים למנדלבליט בתפקידו כיועמ"ש. כתוצאה מכך נותר התיק פתוח ברישום המשטרתי למרות ההחלטה על סגירתו. נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, דוד רוזן, קבע כי נפל פגם בהתנהלות זו של הפרקליטות, משום שבעקבות הכרעת בג"ץ בעניין, החשש לשמו הטוב של מנדלבליט צריך היה לגבור על בעיית ניגוד הענייניים^[28].

ב-8 במאי 2020 פרסמה איילה חסון בחדשות 13 כי בשיחה משנת 2010 המצויה בקלטת השמורה בפרקליטות^[29] אמר מנדלבליט לרמטכ"ל גבי אשכנזי ביחס למסמך הרפז, "אני אסגור לך את העניין". לטענת הפרקליטות (שהוכחשה על ידי חסון) השיחה היא האזנת סתר, משום שאשכנזי הורה לא להקליט את השיחה, ולכן אסור על פי חוק לפרסם את תוכנה. עוד נטען כי הדברים מעוותים ואינם משקפים את הנאמר באותה שיחה^[30]. לפי בן כספית בעת השיחה האמורה החשדות נגד אשכנזי כבר הופרכו^[31][32]. הקלטות השיחות של מנדלבליט ואשכנזי חוסות תחת צו איסור פרסום שאושרר בפסק דין של בית המשפט העליון, לבקשת גבי אשכנזי, בגין הזכות לפרטיות^[33]. בדו"ח שפרסם נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות^[28] ציין הנציב כי בהתאם לעמדת גורמי אכיפת החוק, בדיעבד התחוור כי לא היה בהקלטה זו להביא לשינוי התמונה הראייתית וכלל שיקולי ההעמדה לדין בתיק.

בשירות המדינה

מזכיר הממשלה

לאחר פרישתו מצה"ל עבד על עבודת דוקטורט במשפטים באוניברסיטת בר-אילן, בנושא "לוחמת משפט ומדינת ישראל - ניסיון העבר ומבט לעתיד" בהדרכתה של פרופסור יפה זילברשץ^[34]. הוא סיים את העבודה בתשע"ה^[35]. בנוסף שימש חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי^[36].

ב-13 במאי 2013 מונה למזכיר הממשלה^[37] ושימש בתפקיד במהלך כהונת ממשלת ישראל השלושים ושלוש ובתחילת כהונת ממשלת ישראל השלושים וארבע. בתפקיד זה היה אחראי בין היתר לגיבוש מתווה הכותל - מתווה פשרה לסוגיית נשות הכותל^[2].

יועץ משפטי לממשלה

ועדת האיתור לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה אישרה את מינויו של מנדלבליט ברוב קולות, למרות התנגדות יו"ר הוועדה, אשר גרוניס, שסבר שיש להטיל על מנדלבליט תקופת צינון לאחר תפקידו כמזכיר הממשלה^[38]. כאמור לעיל, הוועדה החליטה שלא להתייחס למעורבותו בפרשת הרפז, בהיעדר יכולת שיפוטית ובהתבססה על כך שתיק החקירה בעניינו נסגר^[39]. ב-3 בינואר 2016 החליטה הממשלה על מינויו של מנדלבליט ליועץ המשפטי לממשלה^[40]. שתי עתירות הוגשו לבג"ץ נגד מינויו, ובהן הועלו טענות על ליקוי בתהליך בחירתו וחלקו בפרשת הרפז. העתירות נדחו^[27]. ב-1 בפברואר 2016 החליף מנדלבליט את יהודה וינשטיין והחל לכהן כיועץ המשפטי לממשלה.

גישתו לתפקיד היועץ

תפיסתו את תפקיד היועמ"ש, היא שעל היועץ לעשות ככל ביכולתו לקיים את מדיניות הממשלה הנבחרת, אך בהתאם לחוק ורק במקרים חריגים ביותר להתנגד להצעת הממשלה. גם כשהוא מביע התנגדות חוקית לבקשת הממשלה, על היועץ לנסות ולאתר חלופות חוקיות המממשות את מדיניות הממשלה, עד כמה שניתן במסגרת החוק^[41].

החל מיולי 2016 מפרסם מנדלבליט מרצונו, מדי שלושה חודשים, את יומן הפגישות שלו^[42].

פרשת עמונה

בנובמבר ודצמבר 2016 ניהל מגעים עם נתניהו ומפלגת הבית היהודי על מנת למצוא פתרון לתושבי עמונה, שבג"ץ פסק שיש לפנותה ב-25 בדצמבר 2016. הוא התנגד להצעת חוק ההסדרה, סירב לייצג את עמדת הממשלה בבג"ץ והגיש לבית המשפט חוות דעת התומכת בפסילת החוק (שאכן נפסל על ידי בג"ץ). עם זאת, בנובמבר 2017 פרסם עמדה שלפיה מותר להפקיע קרקע מפלסטינים לצורכי ציבור בהתנחלויות ביו"ש^[43] ואף אישר בדיעבד הפקעת קרקעות פרטיות של פלסטינים כאשר המכירה נעשתה בתום לב^[44].

חקירות ראש הממשלה

בהמשך 2016 הנחה את חקירת החשדות, ב"תיק 1000", ב"תיק 2000" וב"תיק 4000", כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו, חקירות שהתפתחו לחקירות באזהרה של נתניהו^[45]. בנובמבר 2016 החלו הפגנות סמוך לביתו של מנדלבליט, במחאה על תפקודו בעניין חקירת ראש הממשלה בנימין נתניהו ובדרישה שיגיש כתב אישום נגדו^[46]. ההפגנות, שהתנהלו מדי מוצאי שבת, החלו סמוך לביתו של מנדלבליט ונדחקו בהדרגה בהוראת המשטרה עד לכיכר גורן, המרוחקת כ-400 מטרים מביתו. המחאה התפשטה גם למקומות נוספים בישראל^[47]. מנדלבליט התייחס להפגנות ואמר כי "חופש הביטוי ובכללו הזכות להפגין הם מזכויות היסוד במדינה דמוקרטית" והוסיף: "ההחלטה על הגשת כתב אישום תתקבל אך ורק על בסיס האינטרס הציבורי. לעולם לא נהיה מונעים משיקולים זרים"^[48]. ב-2017 קיבל מנדלבליט את המלצות המשטרה והפרקליטות והחליט על סיומן של מספר בדיקות בעניינו של רה"מ בנימין נתניהו, בהן פרשת ביביטורס^[49]. ב-28 בפברואר 2019 הודיע מנדלבליט כי החליט לשקול העמדה לדין של נתניהו, בכפוף לשימוע, בשלושת התיקים: בתיק 1000 ו-2000 באשמת מרמה והפרת אמונים, ובתיק 4000 באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים^[50]. זאת בניגוד לפרקליט המדינה שי ניצן ולפרקליטה המלווה ליאת בן ארי. הם המליצו להעמיד את ראש הממשלה בנימין נתניהו לדין, בכפוף לשימוע, בגין עבירה של קבלת שוחד בכל שלושת התיקים^[51]. ב-21 בנובמבר 2019 הודיע על החלטתו להגיש כתב אישום בתיקים אלה^[52]. ב-25 בנובמבר 2019 הודיע על עמדתו שלא מוטלת חובה משפטית על נתניהו להתפטר מתפקידו כראש הממשלה^[53].

בפברואר 2020, שבת פרשת משפטים, צעדה עורכת הדין שירה שפיץ לבית הכנסת הסמוך למקום מגוריה, ומשדרכה הצטלבה בדרכו של מנדלבליט, סיננה לעברו את המילים "פרשת משפטים, בושה". מנדלבליט דיווח על כך למאבטחו ובעקבות זאת המשטרה עצרה אותה והיא נלקחה לתחנת משטרה, למרות היותה שומרת שבת. לאחר מכן נפתח כנגדה תיק פלילי על כך והטיפול בו נמשך כמעט שנה. נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט (בדימוס) דוד רוזן, מתח ביקורת על ההחלטה וציין שאין להעמיד לדין אזרח במקרה זה שבו ההתבטאות חוסה תחת חופש הביטוי. שפיץ תבעה את המדינה ונפסק לטובתה פיצוי בסך 70,000 ש"ח.^[54][55]

באוקטובר 2020 מתח נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, דוד רוזן, ביקורת על כך שמנדלבליט התעלם במשך שנה ושלושה חודשים מפניית הנציב בעניין חריגה מנהלים ביחס למינויו של מני נפתלי לעד מדינה, למרות שמונה מכתבים של הנציב ופניות נוספות^[56].

במאי 2020 התלונן מנדלבליט במשטרה על איומים והטרדות נגדו^[57][58].

מינוי פרקליט המדינה ה-12

לקראת סיום כהונת פרקליט המדינה שי ניצן, דרש מנדלבליט למנות במקומו את שלמה למברגר^[59]. למרות זאת, הודיע שר המשפטים, אמיר אוחנה, על מינוי המשנה לפרקליטת מחוז המרכז, אורלי בן ארי-גינזברג, לממלאת מקום פרקליט המדינה. מנדלבליט הגיב כי "מינוי זה חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות ולפיכך קיימת מניעה משפטית באישורו"^[60]. בג"ץ הקפיא את המינוי בצו ביניים^[61] וכעבור יומיים הודיעה בן ארי שהיא חוזרת בה מהסכמתה לקבל את התפקיד.

כחודש וחצי לאחר מכן, בראשית פברואר 2020, מינה אוחנה את דן אלדד למ"מ פרקליט המדינה בניגוד לדעתו של מנדלבליט, אך לאחר המינוי הודיע מנדלבליט כי לא יתנגד באופן אקטיבי. לאחר שמינויו של אלדד פקע בתום שלושה חודשים, הודיע מנדלבליט שהוא עצמו ימלא את מקומו של פרקליט המדינה^[62], אך נתקל בהתנגדותו של שר המשפטים שאמר שליועמ"ש אין סמכות למנות את עצמו לתפקיד ושמנכ"ל המשרד סיגל יעקבי תקבל את הסמכויות^[63]. באוגוסט אותה שנה פרסם נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, דוד רוזן, דו"ח שמגבה את התנגדות מנדלבליט למינויו של דן אלדד ואת החלטת מנדלבליט למלא בעצמו את מקום פרקליט המדינה, אך ציין שאכן קיים פגם עקרוני בכך שהיועץ המשפטי ישמש גם כפרקליט המדינה, שלדברי הנציב ראוי לתקנו בחקיקה^[64]. בינואר 2021, לאחר כשמונה חודשים בתפקיד, החליף אותו עמית איסמן כממלא מקום פרקליט המדינה.

סמכותו השיפוטית של בית המשפט בהאג

בדצמבר 2019 פרסם חוות דעת בה קבע שלבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג אין סמכות לדון בתלונות הפלסטינים על פשעי מלחמה שבוצעו בשטחי יהודה ושומרון וברצועת עזה^[65]. לאחר הודעת התובעת של בית הדין שיש עילה לפתוח בחקירה נגד ישראל הגיב מנדלבליט ואמר כי הוא "דוחה בתקיפות את ההחלטה. אין מקום להתערבות שיפוטית בין-לאומית מצדו של בית הדין שאמור לטפל בזוועות החמורות ביותר במקומות שבהם שלטון החוק קרס. קידום הליכים בעניין ישראל בעקבות פניית הרשות הפלסטינית – בלתי מתקבל על הדעת. לבית הדין אין ולא יכולה להיות סמכות שיפוט מסיבות משפטיות ברורות, ושום לוליינות משפטית לא תשנה זאת"^[66].

פסילת מועמדים לכנסת

במרץ 2019 מסר מנדלבליט לוועדת הבחירות את חוות דעתו לפסול את מיכאל בן ארי מהתמודדות לכנסת ה-21 בשל אמירות גזעניות מצידו על בסיס חוק יסוד הכנסת סעיף 7א^[67], זאת לאחר 16 שנה שבהן לא הוצע על ידי היועמ"ש לפסול חברי כנסת או רשימות^[68]. במקביל התנגד לדרישה לפסול את מפלגת בל"ד בטענה של חתירה לביטול הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, ותמיכה בטרור^[69]. ועדת הבחירות דחתה את שתי המלצותיו^[70], אולם בית המשפט העליון קיבלן ברוב דעות, פסל את בן ארי והכשיר את בן גביר ובל"ד.

שינויים במערכת המשפט

ביוני 2018 יצא מנדלבליט נגד הצעת חוק היועצים המשפטיים של שרת המשפטים איילת שקד שלדעתו פוגעת בשלטון החוק^[71].

במאי 2019, במהלך כנס לשכת עורכי הדין, הביע התנגדות לקידום רפורמות מרחיקות לכת במערכת המשפט. עם זאת, הביע נכונות לסייע לדרג המדיני הנבחר, אם ירצה בכך, לחוקק פסקת ההתגברות, תוך הידברות עם מוסד הייעוץ המשפטי^[72].

שלהי הכהונה

הפרקליטות בראשותו חתמה על הסדרי טיעון עם אריה דרעי^[73], חיים רביבו^[74], יעקב ליצמן^[75] וחיים כץ וגם ניהלה מגעים או גישושים עם נוני מוזס ובנימין נתניהו. כמו כן, הוא סגר את תיק החקירה נגד השוטרים המעורבים בפרשת מותו של אהוביה סנדק^[76]. ואת תיק עבירות הבנייה נגד ליאת בן-ארי שווקי^[77].

ביום סיום כהונתו אישר את מתווה הקמת ההתנחלות אביתר^[78].

פעילות נוספת

בנאום שנשא בנובמבר 2017 הביע התנגדות להצעת החוק לאסור על המשטרה לפרסם המלצות להגשת כתבי אישום ("חוק ההמלצות") ולהצעה לאסור חקירת ראש ממשלה מכהן בעבירות קלות ("החוק הצרפתי")^[79].

במאי 2018 החליט להעמיד את השר חיים כץ לדין בגין עבירות שוחד בכפוף לשימוע^[80][81]. אך לאחר השימוע החליט להגיש כתב אישום בעבירת מרמה והפרת אמונים בלבד. כץ פנה לוועדת הכנסת בבקשה לקבל חסינות מפני העמדה לדין ובקשתו התקבלה ברוב בוועדה. הפרשה הסתיימה בהסדר טיעון.

ב-4 ביוני 2018 הודיע מנדלבליט לשר הפנים אריה דרעי כי לא יגן על עמדת הממשלה בעניין רישום זוגות חד-מיניים בתיקי אימוץ^[82].

בנובמבר 2018 סירב מנדלבליט לייצג את עמדתו של שר המדע אופיר אקוניס בעניין מינויה של פרופ' יעל אמיתי לוועדה מדעית, והשופטים הורו לאקוניס להגיש את עמדתו בצורה עצמאית בניגוד לדעת היועמ"ש^[83].

ב-10 בדצמבר 2018 דחה משרד המשפטים את בקשת המדינה להרוס את ביתו של המחבל עבד א-רחמן בני פאדל מעקרבה, שרצח את עדיאל קולמן בפיגוע דקירה בעיר העתיקה בירושלים, בעקבות חוות דעתו של מנדלבליט שטען כי אין הוכחה מובהקת לכך שהאירוע היה לאומני, היות שלטענת משפחת המחבל, בעיות נפשיות של המחבל הובילו למעשה^[84].

ב-13 בדצמבר 2018 חתם מנדלבליט על חוות דעת שלפיה ניתן להחיל את מנגנון "תקנת השוק" על בתים בהתנחלויות שבהם נחתם הסכם עם רוכש או עם החטיבה להתיישבות, או שהם כלולים בתב"ע מפורטת. לפי חוות הדעת ניתן להסדיר את מעמדם של כ-2,000 בתים ביהודה ושומרון^[85].

ב-17 בדצמבר 2018 מסר משרד המשפטים כי חוות הדעת של היועמ"ש מנדלבליט היא שהצעת החוק לגירוש משפחות מחבלים ככלי הרתעתי אינה חוקתית, שכן היא "פוגעת פגיעה קשה בחירותם ובקניינם של בני המשפחה המיועדים לגירוש, וזאת בגין מעשה של בן משפחה אחר וללא הוכחת מסוכנות מהם עצמם"^[86].

ב-20 בינואר 2020, קבע כי עיריית ירושלים חרגה מסמכותה כשהסירה שלטים של תנועת "חזון", עם הכיתוב "אבא ואמא = משפחה", משום שהשלטים נתלו במסגרת הזכות לחופש הביטוי^[87].

בפברואר 2020 הודיע אוחנה כי בעקבות פרשת מותו של סלומון טקה החליט להקים ועדת בדיקה ממשלתית לחקירת התנהלותה הכללית של מח"ש, ובכוונתו להביא את התוכנית לאישור הממשלה. בתגובה הודיע מנדלבליט, כי לדעתו קיימת מניעה משפטית להקים ועדה בתקופת בחירות^[88].

באוקטובר 2020 פרסמו עמית סגל וגיא פלג הקלטות של שיחות בין מנדלבליט ואפי נוה, לפני ואחרי מינויו של מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. בהקלטות מתלונן מנדלבליט על כך ששי ניצן ודינה זילבר "תפרו אותו" בעניין תיק הרפז, ושניצן מעכב בכוונה את סגירת התיק ו"מחזיק אותו בגרון"^[89]. בעקבות הפרסום התנצל מנדלבליט בפני ניצן^[90]. שי ניצן דחה את הטענות בדבר סחיטה^[91].

חודש לאחר מכן הכריז כי הוא מתנגד להתערבות שיפוטית ב"חוק הלאום" בנימוק ש"חוק הלאום מעגן בחוק יסוד את מרכיבי זהותה הלאומית של ישראל כמדינה יהודית" אך מנגד "אינו גורע מזכויות הפרט של כל אדם במדינת ישראל, ללא הבדל דת או לאום"^[84].

לאחר פרישתו משירות המדינה

בשנת 2022 מונה לפרופסור חבר נלווה-מומחה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן^[92].

בפברואר 2023 מתח ביקורת על הרפורמה המשפטית המוצעת. בין השאר אמר: "זו לא רפורמה. זו הפיכה, מהפכה, משטרית לחלוטין. זה שינוי מוחלט של ה-DNA שעליו גדלנו, והמשמעות היא ביטול עצמאות מערכת המשפט מקצה לקצה. יהיו אנשים 'משלנו', אנשים שאנחנו נמנה. נאמנות אישית לשליט, נאמנות אישית לשר. לא נאמנות למדינה. זה הדבר הכי מסוכן שיכול להיות, זו לא דמוקרטיה. ... השליט יקבע, יהיו לו תובע משלו, יועצים משפטיים למשרדי הממשלה משלו, שופטים משלו, ואם זה אנשים שלו, שיש להם חובת אמון אליו אישית, אז אין עליונות משפט. ובהיעדר עליונות משפט – המבצר נפל"^[93] במאמר שפרסם בספטמבר 2023 מתח ביקורת על החוק לביטול עילת הסבירות^[94].

ביולי 2023 מונה לדיקן הפקולטה למשפטים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים^[95].

הצטרף כשותף ויועץ מיוחד למשרד עורכי הדין אברהם נאמן ושות'^[96], ששנים רבות קודם לכן התחיל בו את הקריירה המשפטית שלו כמתמחה.

למנדלבליט תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני במשפטים ודוקטורט במשפטים, שניהם מאוניברסיטת בר-אילן.

מנדלבליט נשוי לרונית לבית הרוש^[97], מורה לתנ"ך ומאבחנת דידקטית, ואב לשישה ילדים. מתגורר עם משפחתו בשכונת כפר גנים ג' בפתח תקווה^[98].

בן דודו הוא תת-אלוף קובי מנדלבליט, הצנזור הצבאי הראשי.

• "שלטון החוק בעין ההסדרה - החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון, התשע"ז-2017" שורשים במשפט 953 (דינה זילבר עורכת, 2020), הוצאת נבו.
• "לוחמת משפט - החזית המשפטית של צה"ל", צבא ואסטרטגיה, כרך 4, גיליון 1, מאי 2012, עמ' 47–57, המכון למחקרי ביטחון לאומי.
• ""לוחמת משפט" ומדינת ישראל: ניסיון העבר ומבט לעתיד", חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת בר-אילן.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אביחי מנדלבליט
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אביחי מנדלבליט

• עמוס הראל, הפרקליט הצבאי הראשי, תת אלוף אביחי מנדלבליט, מדבר על עופרת יצוקה, צ'יקו תמיר וגם על "בצלם", באתר הארץ, 18 בספטמבר 2009
• עפר שלח, דוקטרינת מנדלבליט, באתר nrg‏, 3 באוקטובר 2009
• עמרי נחמיאס ואמיר בוחבוט‏, מזכיר הממשלה הבא: הפצ"ר לשעבר אביחי מנדלבליט, באתר וואלה!‏, 29 באפריל 2013
• יהונתן ליס, גילי כהן, הפצ"ר לשעבר אביחי מנדלבליט מונה למזכיר הממשלה, באתר הארץ, 29 באפריל 2013
• שרון פולבר, איש הממסד שחזר בתשובה: מיהו היועץ המשפטי הבא, באתר הארץ, 8 בינואר 2016
• נעמה כהן-פרידמן, "לא היה לי כל קשר חברי, משפחתי או פוליטי עם ראש הממשלה. מעולה לא הייתי בבית שלו, למשל, בקיסריה", עורך הדין, גיליון מס' 33, אוקטובר 2016
• רונית ורדי, איש השנה: אביחי מנדלבליט, באתר ליברל, 12 בדצמבר 2016
• שוקי שדה, "מנדלבליט יעשה כמעט הכל כדי לחלץ את ביבי - אבל לא הכל", באתר TheMarker‏, 6 בינואר 2017
• החברים לחוג הקבלה הלילי מספרים על היועץ המשפטי לממשלה, באתר הארץ, 9 במרץ 2018

מכתביו

• כשז'בוטינסקי ובגין הגנו על שלטון החוק, באתר "ידיעות אחרונות", 23 במאי 2019