אוגולין

במהלך המאה ה-15 הוקמה במקום מצודה כחלק מקו הגנה של הפרנקופנים מול כוחות האימפריה העות'מאנית, והיישוב התפתח סביבה. בהמשך, נשלטה המצודה על ידי ממלכת הבסבורג שהייתה מהאימפריה הרומית הקדושה, ובמקום התפתחה תעשיית עיבוד עצים וכן הוקמו טחנות רוח. בהמשך נכלל היישוב שטחי האימפריה האוסטרית ומאוחר יותר האימפריה האוסטרו-הונגרית. לאחר מלחמת העולם הראשונה ותבוסת האוסטרים עבר האזור לחזקת ממלכת יוגוסלביה. ב-1941, במהלך מלחמת העולם השנייה פלשה גרמניה הנאצית ליוגוסלביה והכניעה אותה תוך ימים אחדים. אוגולין נכללה בשטחי מדינת קרואטיה העצמאית בשלטון האוסטאשה. שלטונות האוסטאשה בסיוע תושבים מקומיים ממוצא קרואטי רדפו את בני האוכלוסיות הסרבית והיהודית.^[2] לאחר מלחמת העולם נכללה אוגולין בשטחי הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה ובראשית שנות ה-90 של המאה ה-20, לאחר התפרקות יוגוסלביה עברה לחזקת קרואטיה.

באוגולין התקיימה קהילה יהודית קטנה ככל הנראה משלהי המאה ה-19. במקום נמצאים שרידו של בית עלמין יהודי. ב-1921 התגוררו באוגולין 60 יהודים. ב-1941, לאחר כיבוש יוגוסלביה על ידי גרמניה הנאצית, וכינון מדינת קרואטיה העצמאית בשלטון האוסטאשה הוחל ברדיפות יהודים. האוכלוסייה המקומית ממוצא קרואטי שיתפה פעולה עם השלטונות ברדיפת האוכלוסייה היהודית. מרבית בני הקהילה גורשו אל מחנות ההשמדה. לאחר השואה לא חודשה הפעילות הקהילתית.^[2] מקצת מבני הקהילה הצליחו להימלט לשטח הכיבוש האיטלקי ובהמשך הועברו למחנה הריכוז ראב. יחידים ניצלו. ב-1968 התגוררו באוגולין 25 יהודים.

בן הקהילה, פרופסור ולדימיר גולדנר(אנ')‏ (1933–2017) היה אחד מהקרדיולוגים הנודעים בקרואטיה.

מדיה וקבצים בנושא אוגולין בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של אוגולין
• רשימת נרצחים בשואה מהעיירה אוגולין, במאגר המידע של יד ושם