אוריה באר

נולד בתל אביב. למד בבית הספר תיכון חדש בתל אביב. שירת בחיל התותחנים. עבד כעורך־דין ונוטריון^[1] ובעלים של משרד עו"ד באילת.

ב-2013 נבחר לוועד המנהל של אגודת הסופרים העברים^[3].

• המורה גרופמן: סיפורים (תל אביב: תמוז־אומני, 1989)
• עין הזכוכית של מיור פאבל (תל אביב: ספרית פועלים, תשנ"ח 1998)
• מול ההרים הסגולים (תל אביב: עקד, תשס"ז 2007)
• שש מאות החלונות (קונטנטו דה סמריק, 2014)
• כאילו בחלום (ספרי צמרת, 2017)

• "הקונגרס הראשון" (פסטיבל עכו, 1986)
• "כאילו בחלום" (תיאטרון הספרייה, 1987)
• "מעוז 29" (תיאטרון הסימטה, 1993)

• הספרים של אוריה באר, באתר "סימניה"
• אוריה באר, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל
• מידע על אוריה באר בקטלוג הספרייה הלאומית
• אוריה באר, באתר גוגל ספרים
• הרצל חקק, אוריה באר / מול ההרים הסגולים – ראיון, אימגו, 27 במרץ 2008
• אהוד בן עזר, כתיבתו של אוריה באר, אתר בננות, 27 במאי 2014
• הרצל חקק, שש מאות החלונות / אוריה באר – תצפית לעולם נסתר, באתר אימגו, 22 בספטמבר 2014
• יוסף כהן-אלרן, באר הסיפורים הקצרים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 12 בינואר 2015
• הרצל חקק, משקפת לנפש הזמן ולנפש המקום, באתר News1 מחלקה ראשונה, 18 ביוני 2019
• יוסף כהן-אלרן, האהבה היא דרך, באתר News1 מחלקה ראשונה, 4 באפריל 2021
• יוסף כהן-אלרן, פרוזה במיטבה, אתר News1 מחלקה ראשונה, 23 בנובמבר 2021
• אוריה באר, בלקסיקון הספרות העברית החדשה