איסור הטיית משפט

"לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ"

— ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק ט"ו

"לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם"

— ספר דברים, פרק ט"ז, פסוק י"ט

אזכורים נוספים ופרשנות

"כל המטה משפט אחד מישראל עובר בלאו אחד שנאמר לא תעשו עול במשפט ואם היה גר עובר בשני לאוין שנאמר לא תטה משפט גר ואם היה יתום עובר בשלשה לאוין שנאמר משפט גר יתום"

— משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם, פרק כ', הלכה י"ב

"לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם וְלֹא תַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה"

— ספר דברים, פרק כ"ד, פסוק י"ז

רש"י הסביר, "לא תטה משפט גר יתום - ועל העשיר כבר הוזהר (דברים טז יט) לא תטה משפט, ושנה בעני לעבור עליו בשני לאוין, לפי שנקל להטות משפט עני יותר משל עשיר, לכך הזהיר ושנה עליו". (בעניין הלאוין עיין עוד בספרי מניין המצוות המצוינים לעיל).

רבי יצחק קארו מציג חמש אזהרות לעיוות הדין:

"שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק, לפי שהדיין יעוֵת הדין לאחת מהחמש סיבות.
האחד, לפי ששמע לאחד מבעלי דינין קודם שיבא בעל דין חבירו והטעים טענותיו לב"ד לזה אמר שמוע בין אחיכם.
השני, לפי שאוהב לאחד מהם לזה אמר לא תכירו פנים במשפט.
השלישי, לפי שאחד מהם גדול זקן ונשוא פנים, לזה אמר כקטן כגדול תשמעון.
הרביעי, לפי שאחד מהם רשע ואלם, לזה אמר לא תגורו מפני איש.
החמישי, לחסרון ידיעה בדין ההוא, והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי ושמעתיו."

— תולדות יצחק, דברים, פרק א', פסוק ט"ז