אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו

כך נאמר בפרקי אבות:

רַבִּי יוֹסֵי בַר יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר הַבַּבְלִי אוֹמֵר: הַלּוֹמֵד מִן הַקְּטַנִּים לְמָה הוּא דוֹמֶה ? לְאוֹכֵל עֲנָבִים קֵהוֹת וְשׁוֹתֶה יַיִן מִגִּתּוֹ.וְהַלּוֹמֵד מִן הַזְּקֵנִים לְמָה הוּא דוֹמֶה? לְאוֹכֵל עֲנָבִים בְּשׁוּלוֹת וְשׁוֹתֶה יַיִן יָשָׁן.רַבִּי אוֹמֵר: אַל תִּסְתַּכֵּל בַּקַּנְקַן, אֶלָּא בַמֶּה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ. יִֵשׁ קַנְקַן חָדָשׁ מָלֵא יָשָׁן, וְיָשָׁן שֶׁאֲפִלּוּ חָדָשׁ אֵין בּו.

— משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה כ'

דהיינו, רבי יוסי ממליץ לא ללמוד מילדים קטנים, כשם שלא מומלץ לאכול ענבים שטרם הבשילו, או יין שטרם עבר עיבוד והתיישנות. לעומת זאת, מי שלמד מן הזקנים, דומה למי שאכל ענבים בשלים וטעימים ושותה יין שטעמו משתבח עם השנים.עונה לו כנגדו רבי יהודה הנשיא: אל תדון דבר על פי מראהו. לעיתים יש בקנקן חדש יין ישן משובח, ואילו הקנקן הישן עלול להיות ריק מכל יין.והסביר הרמב"ם את דברי רבי: "אמר רבי, לא תבחן היין בקנקניו, כי יש קנקן חדש ובו יין ישן, וקנקן ישן ריקם ואין דבר בו - כן יש בחורים ששאלותיהם וחכמותיהם זכות, לא התערב בהם ספק, כיין ישן שנבדלו שמריו ממנו. ויש זקנים שאין להם חכמה כלל, ואין צריך לומר שאין להם חכמה מעורבת ומבולבלת"

במילים אחרות, המלצתו של רבי יהודה הנשיא היא לבדוק כל דבר ואדם על פי תוכנו, ולא על פי מראהו החיצוני.^[2]

המאמר על הקנקן הפך למשל ידוע בקרב דוברי העברית בתקופותיה השונות.

• עמנואל הרומי כתב במקאמה שלו: מחברות עמנואל את הקטע הבא:^[3]

וָאַעַן וָאֹמַר: יֵדַע אֲדֹנִי כִּי יֵשׁ נֶפֶשׁ בְּרָכָה תְדֻשָּן
וְיֵשׁ קַנְקַן חָדָש מָלֵא יָשָׁן
וְיָשָׁן וּבוֹ פִּיחַ הַכִּבְשָׁן
וְהַבַּיִת יִמָּלֵא עָשָׁן
וְלָכֵן אַל תִּסְתַּכֵּל בַּקַּנְקַן אֶלָּא בְּמַה-שּׁיֵשׁ בּוֹ.

— עמנואל הרומי / מחברות עמנואל (מחברת 12)

• חיים נחמן ביאליק מפאר את סגולותיו של השום במקאמה שלו, "אלוף בצלות ואלוף שום",^[4] כשש מאות שנים לאחר עמנואל הרומי:

וְאִם הִמְעִיט-לוֹ אֱלֹהִים מֵאָחִיו הַבְּכוֹר בְּגָדִים וּגְלָדִים,
הֶעְדִּיפוֹ עָלָיו בְּיֶתֶר הַסְּגֻלּוֹת וְהַחֲסָדִים;
כִּי תַחַת הַקְּלִפּוֹת הִרְבָּה לוֹ "תּוֹךְ"
וַיִּתֵּן לִלְבָבוֹ צַחְצָחוּת וָזֹךְ,
וְהוֹד וְהָדָר שִׁוָּה עָלָיו,
בְּתִתּוֹ לוֹ בָּשָׂר צַח כְּחָלָב,
וַיַּעַטְרֵהוּ לְתִפְאֶרֶת בְּלֹרִית וּזְקַנְקַן;
וְאִם לֹא הָדוּר הוּא בִלְבוּשָׁיו – אַל-תִּסְתַּכֵּל בַּקַּנְקַן;
הָאָדָם יִרְאֶה לָעֵינַיִם – לֹא כֵן אֱלֹהִים:
יֵשׁ מְלֻכְלָךְ מִבְּחוּץ וְנָאֶה מִבִּפְנִים;

— חיים נחמן ביאליק / אלוף בצלות ואלוף שום

• בעיתון דבר הופיעה בשנת 1968 כתבת פרסומת תחת הכותרת: אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו, המתארת את סגולותיה הייחודיות של טלוויזיה מסוג מסוים שעולות על טלוויזיות אחרות מהודרות יותר.^[5]
• ב-2015 הופיעה באתר News1 כתבה באותה כותרת, המדברת על הנטייה שלנו להימשך או להירתע מאנשים על פי המראה המתעתע שלהם.^[6]

• "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו," קהילות מספרי סיפורים
• "פתגם - אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו", קסם התנ"ך
• רוחמה וייס, הסתכל בקנקן ובמה שיש בו, באתר ynet,‏ 12 בפברואר 2008