אריך מילקה

פוליטיקאי גרמני

אריך פריץ אמיל מילקהגרמנית: Erich Fritz Emil Mielke;‏ 28 בדצמבר 190721 במאי 2000) היה מדינאי מזרח גרמני וראש המשטרה החשאיתשטאזי) של גרמניה המזרחית משנת 1957 ועד איחוד גרמניה ב-1989.

אריך מילקה
Erich Mielke
לידה28 בדצמבר 1907
ברלין, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה21 במאי 2000 (בגיל 92)
ברלין, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידהErich Fritz Emil Mielke עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינההקיסרות הגרמנית, גרמניה המזרחית, ברית המועצות, רפובליקת ויימאר, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורהבית הקברות המרכזי פרידריכספלדה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלההגימנסיה הקלנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגההמפלגה הקומוניסטית של גרמניה, מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • גיבור ברית המועצות (1987)
  • עיטור העמל (1960)
  • מסדר ההצטיינות הפטריוטי (אבזם כבוד) (1954)
  • מסדר קרל מרקס (1957, 1973, 1975, 1977, יוני 1982, דצמבר 1982, 1987)
  • Military Order "For Services to the People and the Fatherland" (1954)
  • מסדר ההערכה של הרפובליקה של פולין (1982)
  • מסדר הידידות (17 בדצמבר 1982)
  • גיבור העמל של הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית (1964, 1967)
  • מסדר ההצטיינות הפטריוטי (1954)
  • עיטור מהפכת אוקטובר (1975)
  • גיבור גרמניה המזרחית (1975, 1982)
  • עיטור הדגל האדום (1958, 1968, 1977, 1980)
  • עיטור לנין (1973, 1982, 1987)
  • מדליה להנצחת 40 שנים לניצחון במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941־1945
  • מדליה לציון 50 שנה למהפכה המונגולית
  • מסדר הו צ'י מין
  • מדליה על חיזוק הברית הקרבית
  • עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה דרגה ראשונה
  • Artur Becker Medal
  • מדליה על הצטיינות בהגנת גבולות ברית המועצות
  • מסדר שרנהורסט עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אריך מילקה, 1983

ביוגרפיה

אריך מילקה נולד למשפחה ממעמד הפועלים (אביו היה נגר) ברובע ודינג שבברלין. הוריו נמנו עם החברים הראשונים במפלגה הקומוניסטית הגרמנית. הוא עצמו קיבל הכשרה במסחר ובלוגיסטיקה. מילקה הצטרף למפלגה הקומוניסטית הגרמנית בשנות העשרים ובשנים 19281931 עבד ככתב בעיתון קומוניסטי. עוד בשנות העשרה שלו כבר שירת במחלקה הצבאית למחצה של המפלגה. הוא השתתף בקרבות רחוב נגד הנאצים וב-9 באוגוסט 1931, התנקש, ביחד עם אריך צימר ובהוראת בכירים במפלגה הקומוניסטית, בחייהם של שני קציני משטרה בברלין, פאול אנלאוף (Paul Anlauf) ופרנץ לנק (Franz Lenck). שוטר נוסף נפצע בהתנקשות אך שרד. אנלאוף היווה מטרה להתנקשות כיוון שהשתייך למפלגה הסוציאל-דמוקרטית, ופעל אישית לפיזור הפגנות בלתי-חוקיות של המפלגה הקומוניסטית, שהמטה שלה נמצא בשטח אחריותו. כדי לברוח ממעצר, נמלט מילקה לברית המועצות והצטרף לקומוניסטים גרמנים גולים אחרים במוסקבה. מילקה הורשע, שלא בפניו, במעשי הרצח בשנת 1934. שלושה קומוניסטים אחרים נעצרו בקשר למעשי הרצח, הועמדו לדין בפני בית משפט נאצי, הורשעו ונידונו למוות, ביניהם מקס מארטן.

במוסקבה השתלם בבית הספר על שם לנין בתחום התעמולה הפוליטית, ואף הוכשר כסוכן חשאי. מילקה היה אחד הבודדים מבין הקומוניסטים הגרמנים הגולים שלא נרצח בהוראת סטלין בתקופת הטיהורים הגדולים בשנים 1936–1939. בשנים אלו גם נשלח כנספח של שירות הריגול הסובייטי להשתתף במלחמת האזרחים בספרד לצידם של הרפובליקנים. אחרי נפילת הכוחות הרפובליקנים בספרד נעצר מילקה בצרפת ונכלא. קורותיו בשנים הבאות לוטות בערפל: ידוע כי ביולי 1945 שב מילקה לברלין, אך מעשיו בפרק הזמן שבו התנהלה מלחמת העולם השנייה שנויים במחלוקת. מילקה טען, שנים לאחר המלחמה, כי שיתף פעולה עם המפלגה הקומוניסטית הצרפתית במחתרת.[1] לעומת זאת יש המייחסים לו את הטענה כי שימש סוכן סובייטי ביחידת עילית של האס. אס.,[דרוש מקור] לטענה זו לא נמצא אישור. יהיה אשר יהיה, שלל העיטורים בהם זכה במהלך המלחמה ואחריה מעידים כי שליטי ברית-המועצות רחשו הערכה לפעולותיו.

בשנת 1945 שב מילקה לגרמניה, כנראה בחסות השלטונות הסובייטיים. הוא חידש את חברותו במפלגה הקומוניסטית הגרמנית והחל משרת כקצין משטרה. בהמשך היה לחבר במפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה, חברות שנמשכה משנת 1950 ועד לשנת 1989. כבר בסוף 1946 שימש מילקה כראש מחלק הביטחון בוועד המרכזי של המפלגה. מיולי 1946 ועד אוקטובר 1949 שימש סגן נשיא לענייני פנים. מאוקטובר 1949 ועד פברואר 1950 היה ראש המנהל להגנת הכלכלה העממית, הארגון שקדם לשטאזי. בשנים 1950–1953 שימש מזכיר כללי של השטאזי ולאחר מכן היה סגן ראש השטאזי. במקביל, החל מ-1950 שימש כסגן השר לביטחון המדינה. בשנת 1957, לאחר התפטרותו של ארנסט וולוובר מונה לראש השטאזי, תפקיד בו החזיק 32 שנים.

ראש השטאזי

מילקה כיהן כראש השטאזי משנת 1957 ועד לנפילת חומת ברלין ב-1989. שירות הביטחון שבראשו עמד מנה בשיאו 91 אלף עובדים במשרה מלאה, וכן 173,000 מלשינים מתנדבים (שנקראו "עובדים בלתי-רשמיים, inoffizielle Mitarbeiter ובקיצור IM). אנשי שירות הביטחון והמלשינים, שמנו במקובץ כאחוז וחצי מכלל אוכלוסיית מזרח גרמניה, קיימו מדינת משטרה בה התקיים פיקוח הדוק על 16 מיליון תושבי מזרח גרמניה. מספר משתפי הפעולה עם כוחות המשטר היה כה גדול, עד שכשנפתחו תיקי השטאזי לעיון הציבור התגלה כי בכל בית מגורים היה לפחות דייר אחד ששימש מלשין לטובת השטאזי. קציני השטאזי שתחת פיקודו של מילקה עצרו מאות אלפים מתושבי מזרח גרמניה, והיו אחראים למספר גדול של מעשי חטיפה, הטרדה, רצח וכליאה בתנאים קשים.

משפטו ואחריתו

אחרי נפילת המשטר הקומוניסטי במזרח גרמניה התפטר מילקה מתפקידו וכעבור שנה (אוקטובר 1990) נעצר באשמת רצח קציני המשטרה שביצע בשנת 1931. התביעה נעזרה במסמכים שהתגלו בכספת בביתו של מילקה, ובהם חומר החקירה המקורית ובמסמכים נוספים. מילקה נדון באוקטובר 1993 לשש שנות מאסר וזכה לשחרור מוקדם כעבור פחות משנתיים. ההליכים נגדו הופסקו בשנת 1998 בגלל בריאותו הרופפת.

מילקה היה צייד נלהב והחזיק בבעלותו שטח ציד בו עסק בפעילות זו לצד בכירים מהמפלגה הקומוניסטית בארצו ובברית המועצות. מילקה גילה גם חיבה לכדורגל, ובשנים 1979–1988 סייע לקבוצת דינמו ברלין, שהוא היה פטרונה, לזכות עשר פעמים ברציפות בתואר האליפות ליגת העל של מזרח-גרמניה. מילקה נקט לצורך כך במגוון פעולות שחרגו הרבה מתחום הספורטיבי.

מילקה מת בשנת 2000. בהלווייתו נכחו מעטים ואפרו נקבר בבית הקברות המרכזי פרידריכספלדה בברלין.

לקריאה נוספת

  • פרדריק טיילור, חומת ברלין: 13 באוגוסט 1961 - 9 בנובמבר 1989 (מאנגלית: עדי גינצבורג-הירש), הוצאת מטר, תשס"ט, 2008.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אריך מילקה בוויקישיתוף

הערות שוליים

🔥 Top keywords: עמוד ראשימיוחד:חיפושמרואן עיסאמלחמת חרבות ברזלסטפן לגרדן גולדפוספייסבוקמיוחד:שינויים אחרוניםהרצי הלויפוריםמגילת אסתרמרדכי כהנאאצטדיון בלומפילדיזהר שיכ"ד בתשריאלקס הרטמןמתקפת הפתע על ישראל (2023)דרגות צה"לישראלבני סלעעמי אילוןכראמל (סדרת טלוויזיה)ליגת העל בכדורגלערוץ 7מכבי חיפה (כדורגל)יום פטריק הקדושהצבי (סדרה ישראלית)שחר חסוןהגמד והענק (משחק)צבי קושלבסקינדירה שלהוב-קיבורקיאןרמדאןצבא דרום לבנוןחולי אהבה (סדרת טלוויזיה)מרדכי קידר (איש מודיעין)עמוס תמםאיל גולןיוטיובמלוח'יה