בחזרה ליער מאה העצים

פרק הפתיחה של הנובלה מתחיל כך:

פּוּ וַחֲזַרְזִיר, כְּרִיסְטוֹפֶר רוֹבִּין וְאִיָּה נִרְאוּ לָאַחֲרוֹנָה בַּיַּעַר – הוֹ, הַאֻמְנָם עָבְרוּ שְׁמוֹנִים שָׁנָה מֵאָז? אֲבָל לַחֲלוֹמוֹת יֵשׁ הִגָּיוֹן מִשֶּׁלָּהֶם, וְנִדְמֶה כְּאִלּוּ שְׁמוֹנִים הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה חָלְפוּ בִּן-יוֹם. פּוּ, שֶׁמֵּצִיץ מֵעֵבֶר לִכְתֵפִי, אוֹמֵר: "שְׁמוֹנִים זֶה בֶּאֱמֶת מִסְפָּר מֻצְלָח, אֲבָל בְּעֶצֶם זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת שְׁמוֹנִים שָׁבוּעוֹת אוֹ יָמִים אוֹ רְגָעִים, וְלֹא שָׁנִים." וַאֲנִי אוֹמֵר: "בּוֹאוּ נִקְרָא לָזֶה שְׁמוֹנִים שְׁנִיּוֹת, וְאָז זֶה יִהְיֶה כְּאִלּוּ לֹא עָבַר מֵאָז שׁוּם זְמַן בִּכְלָל."^[4]

הנובלה כוללת עשרה פרקים, כאשר בכל פרק מתוארת הרפתקה חדשה שמתרחשת ביער מאה העצים על ידי כריסטופר רובין, פו הדב, ינשוף, איה, חזרזיר, רו, קנגה, ארנב, טיגר ולוטי הלוטרה. האחרונה היא דמות חדשה בסדרת הספרים, כאשר היא מופיעה לראשונה בפרק הרביעי. לוטי היא לוטרה נועזת, אשר טובה בקריקט ומתעקשת על כללי התנהגות נאותים^[5].

1. פרק ראשון שבו כריסטופר רובין חוזר
2. פרק שני שבו ינשוף פותר תשבץ, ונערכת תחרות איות
3. פרק שלישי שבו ארנב מארגן כמעט הכל
4. פרק רביעי שבו מפסיק לרדת גשם לנצח, ומשהו חמקמק יוצא מהנהר
5. פרק חמישי שבו פו יוצא לחפש דבש
6. פרק ששי שבו ינשוף נהפך לסופר, ואז מתהפך בחזרה
7. פרק שביעי שבו לוטי מיסדת מכללה, וכולם לומדים משהו
8. פרק שמיני שבו אנו לומדים להכיר את משחק הקריקט
9. פרק תשיעי שבו טיגר חולם על אפריקה
10. פרק עשירי שבו נערכת ביער חגיגת-קציר, וכריסטופר רובין מנחית הפתעה

באמצע שנות ה-90, לאחר שהשלים עיבודי אודיו לספרי "פו הדב" שכתב אלן אלכסנדר מילן ואייר ארנסט שפארד, כתב דייוויד בנדיקטוס שני סיפורים קצרים בהשראת הספרים והגיש אותם לחבר הנאמנים של קרן נכסי פו הדב. הנאמנים השיבו שהם לא יכולים לפרסם את הסיפורים כי חברת וולט דיסני מחזיקה בזכויות על הסיפורים באמצעות זיכיון המדיה שלה "פו הדב". אולם, עשר שנים לאחר מכן, הנאמנים פנו לבנדיקטוס שהסבירו כי זכויות לכתיבת ספרי המשך חזרו אליהם, וביקשו ממנו לבצע שינויים באחד הסיפורים הקצרים ולהגיש עוד כמה. בסופו של דבר, הסיפורים הקצרים כונסו לנובלה בשם "בחזרה ליער מאה העצים", אשר אוירה על ידי מרק בורג'ס^[6].

בנדיקטוס ובורג'ס עשו את המיטב על מנת שהנובלה תהיה דומה לספרים המקוריים. בנדיקטוס אמר "מקווה שהספר החדש ישלים וישמר את הרעיון של מילן לפיו לא משנה מה - תמיד יהיו בעולם הזה ילד ודב שימשיכו לשחק"^[7]. בורג'ס שיתף שהוא ניגש "לפרויקט בחשש גדול" בטענה שפחד שהאיורים לא יהיו דומים למקור^[8]. כמו כן, חבר הנאמנים של קרן נכסי פו הדב אמרו "מזה שנים ארוכות אנו מחכים להזדמנות נאותה שתאפשר להציע לעולם ספר המשך, שיעשה צדק עם סיפורי 'פו הדוב' המקוריים. אנו מאמינים כי דייוויד בנדיקטוס ומרק בורג'ס הצליחו לתפוס את רוחה ואיכותה של היצירה המקורית"^[9].

הנובלה יצאה לאור לראשונה באנגלית ב-5 באוקטובר 2009, כאשר היא יצאה בבריטניה על ידי Egmont Publishing ובארצות הברית על ידי Dutton Children's Books^[2]. בהמשך היא תורגמה לשפות נוספות ויצאה לאור במדינות נוספות, ביניהן איטליה באיטלקית בתרגום גויה ריסארי. בישראל הנובלה יצאה לאור בתרגום עברי באמצע אוקטובר 2009 בהוצאת ידיעות ספרים^[3], כאשר תרגומה נעשה על ידי עטרה אופק ועריכתה נעשתה על ידי נטע גורביץ'^[4]. דב איכנולד, מנכ"ל ידיעות ספרים, מסר "זהו כבוד עצום עבורנו להוציא את ספר הילדים הנפלא הזה, שבאורח פלא משמר את הקסם, החן, התמימות והחוכמה של המקור"^[7].

החל מהפרק הרביעי של הנובלה מופיעה בה דמות חדשה, לוטי הלוטרה. בנדיקטוס סיפר עליה שהיא מציגה ערכים של ידידות והרפתקה כמו בספרים המקוריים, ובכך היא הופכת לחברה נוספת לפו הדב וחבריו^[5].

יהודה אטלס כתב על הנובלה באתר "הארץ" שהיא ארכנית ומשעממת; הוא מסביר "קורים דברים, אבל הם לא מעניינים במיוחד". עוד הוא מוסיף "מתנהלות שיחות ארוכות למדי [בנובלה], שבחלקן לא משרתות את העלילה והן מעין מילוי חביב"^[10]. באתר "ynet" כתבה רינת פרימו "[הספר] יוצר ערבוביה רגשית מרתקת אצל הקוראת שקשורה בעבותות לפו הדב. מכיוון שרובם המוחלט של הספרים משאירים אותנו אדישים לגמרי, אני מעדיפה ערבוביה רגשית על שעמום מוחלט"^[11].

• בחזרה ליער מאה העצים, באתר OCLC (באנגלית)
• הספר "בחזרה ליער מאה העצים", באתר "סימניה"