בילנט ארסוי
בילנט ארסוי (בטורקית: Bülent Ersoy; נולדה 9 ביוני 1952) היא שחקנית וזמרת טרנסג'נדרית פופולרית מטורקיה, השרה מוזיקה עות'מאנית קלאסית. ארסוי היא פעילה למען זכויות להט"ב, ובמהלך השנים הפכה לסמל של הקהילה בארצה.
 | |
| לידה | 9 ביוני 1952 (בת 71) איסטנבול, טורקיה |
|---|---|
| שם לידה | Bülent Erkoç  |
| מוקד פעילות | טורקיה |
| תקופת הפעילות | מ-1974 |
| עיסוק | זמרת שחקנית קולנוע שופטת תחרויות מוזיקה |
| סוגה | מוזיקה טורקית קלאסית, פופ טורקי |
| שפה מועדפת | טורקית |
| חברת תקליטים | Raks Müzik |
| divabulentersoy.com | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
לארסוי, המכונה בפי מעריציה "הדיווה", להיטים רבים כולל "Geceler" (לילות), "Beddua" (קללה), "Maazallah" (חס וחלילה!), "Biz Ayrılamayız" (איננו יכולים להפרד), "Sefam Olsun" (אני נהנית), "Bir Tanrıyı Bir de Beni Sakın Unutma" (אף פעם אל תשכח את אלוהים ואותי).
ביוגרפיה
בילנט ארסוי נולדה באיסטנבול. לפני המעבר המגדרי שלה, שרה ושיחקה בתפקידים גבריים. היא כבר הייתה פופולרית בטורקיה, וכאשר ביצעה ניתוח לשינוי מין ב-1981 הייתה גם לידוענית בינלאומית.
באותה תקופה, הייתה מתנגדת לקנן אוורן שתפס את שלטון טורקיה בהפיכה ב-1980. תחת הנהגתו, הופעות ציבוריות של ארסוי ואמנים טרנסג'נדרים אחרים נאסרו במטרה "למגר סטיות חברתיות". ארסוי עתרה לבית המשפט, אך העתירה נדחתה בינואר 1982. מספר ימים לאחר מכן, היא ניסתה להתאבד. ב-1983, היא עזבה את טורקיה במחאה נגד מדיניות הדיכוי במולדתה, והמשיכה לפתח את הקריירה שלה בגרמניה. עם פרישתו של אוורן ב-1989, רבים מהחוקים הדרקוניים שהחיל בוטלו, וארסוי חזרה להופיע בטורקיה, בנוסף לקריירת המוזיקה המתפתחת שלה בגרמניה. היא גם התחילה להופיע בסרטים טורקיים שצולמו בגרמניה.[1]
על פי החוק האזרחי הטורקי החדש, הותר לטרנסג'נדרים שביצעו ניתוח לשינוי מין לבקש תעודת זהות שמכיר במגדרם, וארסוי הוציאה תעודת זהות מתוקנת. הפופולריות שלה בטורקיה נסקה. מעריציה אפילו החלו לכנות אותה "אבלה", או "אחות גדולה" כינוי חיבה שמעיד על קבלתה כאישה בעיני ציבור.
בקיץ 2007 ארסוי נישאה שנית, למתחרה בתוכנית מוזיקה שהייתה בין שופטיו, אך גם נישואים אלו לא ארכו ימים והיא הגישה תביעת גירושין בינואר 2008.
ארסוי עוררה מחלוקת בפברואר 2008, כאשר הביעה ביקורת פומבית על פלישתה של טורקיה לצפון עיראק, באומרה "לו הייתי אם, לא הייתי שולחת את בניי למלחמה". התובע המחוזי של איסטנבול הגיש נגדה כתב אישום על פגיעה בתמיכה הציבורית בצבא הטורקי.[2] הקרן הטורקית לזכויות אדם (IHD) נרתמה להגנתה. ב-19 בדצמבר 2008, ארסוי זוכתה מכל אשמה על ידי בית המשפט.[3]
בשנות האלפיים, ארסוי הסבה את הסגנון המוזיקלי שלה לשילוב של פופ טורקי ומוזיקה טורקית קלאסית. ב-2013 הצהירה על חזרה לשורשיה הקלאסיים, ומאז בעיקר מופיעה ומקליטה מוזיקה קלאסית שמרנית יותר. בשנת 2019 עשתה קאמבק כשהוציאה את הלהיט "Ümit Hırsızı" אותו כתב טרקאן.[4]
דיסקוגרפיה
- Konser 1 (1976)
- Konser 2 (1977)
- Orkide 1 (1978)
- Orkide 2 (1979)
- Beddua (1980)
- Yüz Karası (1981)
- Mahşeri Yaşıyorum (1982)
- Ak Güvercin (1983)
- Düşkünüm Sana (1984)
- Yaşamak İstiyorum (1985)
- Suskun Dünyam (1987)
- Biz Ayrılamayız (1988)
- Anılardan Bir Demet (1988)
- İstiyorum (1989)
- Öptüm (1990)
- Bir Sen, Bir De Ben (1991)
- Ablan Kurban Olsun Sana (1992)
- Sefam Olsun (1993)
- Akıllı Ol (1994)
- Benim Dünya Güzellerim (1996)
- Alaturka 95 (1995)
- Maazallah (1997)
- Alaturka 2000 (2000)
- Canımsın (2002)
- Aşktan Sabıkalı (2011)
פילמוגרפיה
- Sıralardaki Heyecan (1976)
- Ölmeyen Şarkı (1977)
- İşte Bizim Hikayemiz (1978)
- Beddua (1980)
- Yüz Karası (1980)
- Acı Ekmek (1984)
- Asrın Kadını (1985)
- Tövbekar Kadın (1985)
- Benim Gibi Sev (1985)
- Efkarlıyım Abiler (1986)
- Yaşamak İstiyorum 1 (1986)
- Yaşamak İstiyorum 2 (1986)
- Kara Günlerim (1987)
- Biz Ayrılamayız (1988)
- İstiyorum (1989)
קישורים חיצוניים
בילנט ארסוי, ברשת החברתית אינסטגרם
בילנט ארסוי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
בילנט ארסוי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
בילנט ארסוי, באתר אייטונס (באנגלית)
בילנט ארסוי, באתר ספוטיפיי
בילנט ארסוי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
בילנט ארסוי, באתר דיזר
בילנט ארסוי, באתר Discogs (באנגלית)- בילנט ארסוי במסד הנתונים הקולנועי SinemaTürk
- ערוץ היוטוב של בילנט ארסוי
.svg){kind=logo}
