בית החולים על שם שוויצר

בעת תכנון שכונת קריית שמואל בטבריה הוקצה במקום מגרש לצורך הקמת בית החולים^[1]. באפריל 1921 הונחה בקריית שמואל אבן הפינה לבית החולים שוויצר, בסיוע בני הזוג רבקה ופטר שוויצר^[2] אשר תרמו 25,000 דולר. לאחר זמן קצר נפטר פטר שוויצר^[3] ורעייתו רבקה נרתמה להשלים את המלאכה. ההסתדרות הציונית הדסה התחייבה לספק לבית החולים את העזרה הרפואית וחבר רופאים. האדריכלים בנימין צ'ייקין וזליג אקסלרוד הכינו את התוכנית האדריכלית.

ב־1925 סיימו את עבודות התכנון, ונחתם חוזה עבודה עם חברת סולל בונה. עלות הבניה הסתכמה ב-9,800 ל"ימ. סגנון הבנייה של בית החולים היה שונה לחלוטין מסגנון הבנייה שרווח בטבריה באותה תקופה^[4]. בית החולים נבנה ללא חדר מתים. חברי אחוזת בית מחו על הכוונה להקים חדר מתים בסמוך למבנה מחשש לירידת ערך הבתים הסמוכים לבית החולים וכך נותר בית החולים ללא חדר מתים. בנוסף, הוחלט לוותר על הקמת הקומה השנייה בשל העלויות הגבוהות.

הבנייה של בית החולים נסתיימה בשנת 1929. במאי 1930 נחנך בית החולים. בין המשתתפים בטקס חנוכתו של בית החולים היו : הנרייטה סולד, הרמן שטרוק הד"ר חיים יסקי והקולונל ד"ר ג'ורג' הרון שכיהן כמנהל מחלקת הבריאות בממשל המנדט הבריטי בפלשתינה (ארץ ישראל).

בזמן חנוכתו הוצגו 12 אחיות מוסמכות אשר היו חלק מצוות בית החולים^[5].

מנהלו הראשון של בית החולים על שם שוויצר היה הד"ר יעקב זס, אשר הוכשר לתפקיד בבית החולים הדסה בירושלים.

בית החולים נסגר לאחר כשנה, כשארגון "הדסה" לא הצליח להמשיך את התמיכה במוסד. מחלקת הבריאות הממשלתית תכננה להקים במבנה בית החולים סנטוריום לחולי שחפת למורת רוחה של הקהילה היהודית בטבריה, אך התוכנית לא יצאה לפועל. כ-3 שנים נשאר בית החולים סגור.

בית החולים נפתח בשנית ב-24 ביולי 1934, לאחר השיטפון שפקד את העיר והיעדר היכולת להגיש סיוע רפואי ראוי נרתמו ועד הקהילה העברית, ועד השכונה ובסיוע הד"ר ראובן כצנלסון מנהלה של קופת חולים עממית. פתיחת בית החולים התאפשרה הודות לתרומה בסך 1500 דולר של הדסה אמריקה^[6]. בין האורחים שנאמו בטקס הפתיחה היו: משה בילינסון, אליעזר פרלסון^[7].

בית החולים הוגדר כבית חולים עונתי לחברים שבאו לטיפול בחמי טבריה. בית החולים פעל במתכונת לתת שרות למתרחצים ובשאר עונות השנה טיפל בחולים פנימים, כללים וילדים. בנוסף, בית החולים התמחה בטיפול למחלת הראומטיזם. בית החולים צויד ב-50 מיטות אשפוז, מהן 5 מיטות הוקצבו לאנשי המקום ו- 6 מיטות לקופת חולים עממית. את המחלקה הפנימית ניהל במשך כ-3 שנים הד"ר מקס בוכמן לאחר ששב מגרמניה שם השתלם במחלות פרקים^[8]. בנוסף, פעלה מחלקת יולדות בניהולה של הד"ר רחל יהודית ספיר-וילצ'יק.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה החליטו מנהלי המוסדות הרפואיים בארץ ישראל, הסתדרות המדיצינית הדסה, קופת חולים של ההסתדרות הכללית, ומחלקת הבריאות של הוועד הלאומי, לבחון מחדש את מצב האשפוז בגליל המזרחי. הד"ר פנחס אפרתי מונה בשנת 1939 לארגן מחדש ולנהל את בית החולים ע"ש שוויצר. הד"ר אפרתי ניהל את בית החולים עד שנת 1949.

בין השנים 1940–1942 עבד בבית החולים הד"ר אהרון בלר, לפני יציאתו לארצות הברית להתמחות ב-נוירוכירורגיה^[9].

במהלך מלחמת העצמאות סירבו בהגנה לאפשר לסגן מנהל "בית החולים שוויצר" יוסף מרגלית, להשתתף בקרבות, אבל הוא התעקש ליטול חלק במערכה על קרני חיטין. כשמפקדי הכוח הבינו כי נקלעו למארב, הם הורו ללוחמים לסגת, אלא שמרגלית לא שמע את הפקודה ועד היום לא ברור מה עלה בגורלו^[10].

בשנת 1951 נפתחה מחלקת הילדים על ידי הפרופ' סטנלי לוין^[11]. כשבית החולים נסגר עבר לוין לבית החולים פוריה.

בשנת 1952 מונה למנהל מכון הרנטגן הד"ר אלפרד יונגמן.

בית החולים פעל עד שנת 1955.

בית החולים פוריה הוקם בשנת 1957 כתחליף לבית החולים על שם שוויצר^[12] ובית החולים ליולדות של הכנסייה הסקוטית ששכנו בטבריה.

במקום בו עמד "בית החולים על שם שוויצר" עומדים כיום שלושה מגדלי דירות נופש^[13].

• פטר שוויצר

מדיה וקבצים בנושא בית החולים על שם שוויצר בוויקישיתוף

• טבריה אדריכלים רבים לה - ד"ר אסתי ינקלביץ, החוג ללימודי ארץ-ישראל, אוניברסיטת חיפה "ארץ הכנרת", ביטאון רשות ניקוז ונחלים כינרת – בשיתוף איגוד ערי כנרת, גיליון מספר 15, סיון תשע"ו, יוני 2016, עמודים 18–21
• בן שמואל, פתיחת בית החולים שוויצר ("ביישוב טבריה"), דואר היום, 24 ביולי 1934
• "עם פתיחת בית החולים למתרחצים בטבריה" (הקישור אינו פעיל) (דבר),23 בינואר 1934, (י.מ.)
• חנוכת בית החולים על שם שוויצר - (תמונות, פרקי פורייה - לפרק 3 בספר: חנוכת בית החולים בטבריה)