בית הכנסת הגורל

בעליית אעלה בתמר בשנת ה'תרמ"ב (1882) עלו יהודים מהעיר צנעא שבתימן לירושלים. בירושלים לא קיבלו אותם קהילות הספרדים והאשכנזים והתייחסו אליהם בניכור, ורק לאחר שנוצרים תמכו בהם נחלצו לעזרתם יהודי המקום, מפני הפחד מהמיסיון. בתחילה ישבו יהודי תימן בכפר התימנים בשילוח, אך סולקו משם על ידי הבריטים שחששו לחייהם.^[1]

בשנת ה'תרמ"ד (1884) נבנתה שכונה ליהודי תימן בעזרת ר' מרדכי אדלר, שהתרים לצורך העניין את אביו הרב נתן מרקוס אדלר, רבה של לונדון, ויוסף נבון שתרם את הקרקע לבנייה. את בתי השכונה חילקו התושבים ביניהם בעזרת הגרלה, ועל שם ההגרלה נקרא שם השכונה.^[2]

במרכז השכונה הקימו תושבי השכונה את בית כנסת באחת הדירות, בשנת ה'תרמ"ו (1886). בניית בית הכנסת נעשתה בעזרת תרומת יחיא בן שלום ושצ'י, ושלום וחיים טובי שהתמנו לגבאי בית הכנסת. על קיר בית הכנסת נתלה שלט שבו נכתב: ”זאת בית הכנסת נבנתה על בתי הגורל שבשכונת משכנות ישראל, בהשתדלות ובעזרת המנוחמים האחים שלום וחיים בני המנוח יוסף טובי ובניהם, בשנת ה'תרמ"ו, לזיכרון הגאון הרב שלום שבזי זיע"א”.^[3]

בתחילה בית הכנסת היה בקומת הקרקע, אך בשנת ה'תרע"א (1911) נבנתה קומה שנייה למבנה ובית הכנסת עבר לקומה השנייה.^[4] התורם לשיפוץ היה יוסף צבטאני, שבמשך חייו נאמר מי שברך לזכותו ולאחר פטירתו אשכבה. בשלט שנתלה לכבוד תרומתו נכתב: ”זכה ונתנדב כה"ר [כבוד הרב] יוסף צבטאני הי"ו לבניין בית הכנסת שלושים לי"פ [לירות פלסטיניות], ובעבור זה יזכה לעה"ב [לעולם הבא] ש' [שנת] תרע"א”.^[3]

בשנת ה'תרצ"ו (1936) הוקמה בבית הכנסת ישיבה בשם "ישיבת שלומנו", על שם הרבנים שלום שבזי ושלום שרעבי. במקום נתלה שלט שבו נכתב: ”בשנת ה'תרצ"ו נתייסדה בתוך בית הכנסת ישיבה, ונקראה "שלומנו", על שם הגאונים המקובלים הרב שלום שבזי והרב שלום שרעבי זיע"א, בהשתדלות הר"ש נגאר”.^[2]

בין הבולטים במתפללי בית הכנסת היה הרב חיים כסאר. כיום בית הכנסת עדיין פעיל, ומנהיג אותו הרב משה עטרי.

• בית הכנסת אהל שלמה
• בית הכנסת שבזי
• בית הכנסת נווה שלום (ירושלים)