בית העם הטמפלרי (חיפה)

אבן הפינה למבנה הונחה ב-23 בספטמבר 1869. המבנה תוכנן על ידי פטר יוליוס לויטווד, ובנייתו נעשתה ב-1869 על ידי פועלים ערבים בהדרכתם של אנשי מקצוע טמפלרים. הוא נבנה בסגנון טמפלרי הכולל גמלון אופייני, מרפסת מעל הכניסה לבית וכתובת מעל דלת המבנה בה נחרט באבן: ”אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני” (תהילים, קלז, ה'). על הגג הוצב מגדל פעמונים אשר קרא לקהילה להתכנסויותיה.

הבית כלל אולם גדול ששימש למפגשי הקהילה ולתפילות משותפות. כמו כן היה בקומה השנייה של המבנה בית ספר וחדרי מגורים (גם משפחת לנגה, מורה המושבה, גרה בקומה זו).

בשנת 1890 הורחב הבניין ונוסף לו אגף מזרחי ובו אולם רחב להתכנסויות, וכן נבנה גג רעפים ומגדל פעמונים חדש.

בשנת 1902, משגדלה הקהילה, נבנה בחצר המבנה מבנה בית ספר עבור ילדי הקהילה.

עד שנות ה-50 של המאה ה-20 שימש המבנה כבית ספר, ולאחר מכן הפך למחסנים של חברת אגד. המבנה שוקם במימון ממשלת גרמניה בשנת 2000 והפך למוזיאון לתולדות העיר חיפה.

בשנת 2007 כתבה הסופרת אורה מורג את הספר "הפנים שפרצו מהדף" בה הוזכר תיאורו של בית העם.

המבנה בנוי בסגנון טמפלרי טיפוסי הכולל גג רעפים וגמלון. למבנה שתי קומות ועליית גג מרווחת. הוא כולל שתי קשתות מחודדות וקמרון הנישא לגובה של 5.5 מטרים.

המבנה שימש "מבנה לדוגמה" ומבנים רבים אחרים במושבה הגרמנית בחיפה, ואף במושבות אחרות נבנו כדוגמתו. המבנה אף נחשב בעת בנייתו כמבנה היפה ביותר בעיר חיפה, והיה מקור לחיקוי לבנייה הערבית והיהודית בראשית המאה ה-20.

• בית הקהילה הטמפלרית בירושלים

• שרה ומאיר אהרוני, אישים ומעשים בחיפה והסביבה, 1993