בית (מחשב)

בתחילת עידן המחשב (שנות ה־60 וה־70 של המאה ה־20), יוצרו מחשבים בעלי מילה (Word) באורכים שונים. גודל מילה היה שונה ממחשב אחד למשנהו, 40 עד 75 סיביות בדרך כלל, וכתובות בזיכרון יוצגו ככתובת המילה. לייצוג מחרוזת היה נהוג אז לקבץ כמה תווים בתוך מילה אחת. תו יוצג אז באורך שש או שבע סיביות בדרך כלל.

את המושג "בית" טבע ורנר בוכהולץ בשנת 1956, בעת תכנונו של מחשב Stretch של חברת IBM. ראשית נחשב הבית כמייצג תו בודד גם אם אורכו אינו שמונה סיביות. אך מאחר שלבסוף הוחלט כי במחשב זה אורכו יהיה שמונה סיביות^[1] הפך גודל זה לחלק בלתי נפרד מן ההגדרה של הבית. חיזוק נוסף להגדרה זו ניתן ב־1964 בה הוכרז אחד המחשבים המוצלחים ביותר בימים אלו, IBM System/360 שבו שוב יוצגו תווים באמצעות בתים באורך שמונה סיביות.

במהלך שנות ה־70, עם התפתחות המיני־מחשבים, תפס הבית את מקומו כסטנדרט בתעשייה. הדור הבא של המחשבים, המיקרו־מחשבים, בראשיתם, היו בעלי רוחב אפיק נתונים של שמונה סיביות וכך תפסו הבית וכפולותיו (16 סיביות, 32 סיביות) את מקומם כגודל הסטנדרטי הכמעט בלעדי.

מקובל לבטא נפחי זיכרון בכפולות של בתים: קילו-בית (kB), מגה-בית (MB), ג'יגה-בית (GB), טרה-בית (TB), פטה-בית (PB), אקסה-בית (EB), זטה-בית (ZB), יוטה-בית (YB) וכן הלאה. מונחים אלו משמשים למדידת גודלם של זיכרון המחשב ושל אמצעי אחסון כגון דיסק קשיח.

השיטה הבינארית

מכיוון שהמחשב משתמש בשיטת הספירה הבינארית, טבעי יותר להשתמש בחזקות של 2 (2¹⁰ = 1024) מאשר בחזקות של 10.

בתחילה נעשה שימוש בשיטת החזקות של 2 בלבד, שכן מושגים אלה שימשו בעיקר אנשי מקצוע, ומבחינה מתודולוגית שיטה זו נכונה יותר. אלא שברבות הזמן, עקב התגברות השימוש במחשבים אישיים, מושגים אלה נעשו נפוצים בציבור הרחב אשר רגיל היה להשתמש בשיטה העשרונית (במידות ומשקלים), דבר אשר גרם לבלבול רב - נפוץ השימוש בתחיליות העשרוניות (דוגמת "קילו") כשהכוונה היא לתחיליות הבינאריות (דוגמת "קיבי"). ישנה סברה שאת השימוש בשיטה העשרונית הנחילו יצרני הדיסקים הקשיחים שהעדיפו לנקוב במספרים גדולים יותר לתיאור מוצריהם.

בדצמבר 1998, הנציבות הבין-לאומית לאלקטרוטכניקה יצרה את התחיליות הבינאריות (קיבי, מבי, גיבי...) כדי למנוע את דו-המשמעות של הקידומות העשרוניות^[2]. זאת ועוד, מערכת היחידות הבינלאומית מגבילה את השימוש של התחיליות העשרוניות לחזקות של 10 בלבד^[3].

לכן, על פי השיטה הבינארית:

• קיבי-בית (בשוגג: "קילו-בית") אחד שווה ל־1024 בתים (2¹⁰).
• מבי-בית (בשוגג: "מגה-בית") אחד שווה ל־1024 קיבי-בתים (2²⁰, שהם 1,048,576 בתים).
• גיבי-בית (בשוגג: "ג'יגה-בית") אחד שווה ל־1024 מבי-בתים (2³⁰, שהם 1,073,741,824 בתים).
• טבי-בית (בשוגג: "טרה-בית") אחד שווה ל־1024 גיבי-בתים (2⁴⁰, שהם 1,099,511,627,776 בתים).
• פבי-בית (בשוגג: "פטה-בית") אחד שווה ל־1024 טבי-בתים (2⁵⁰, שהם 1,125,899,906,842,624 בתים).
• אקסבי-בית (בשוגג: "אקסה-בית") אחד שווה ל־1024 פבי-בתים (2⁶⁰, שהם 1,152,921,504,606,846,976 בתים).
• זבי-בית (בשוגג: "זטה-בית") אחד שווה ל־1024 אקסבי-בתים (2⁷⁰, שהם 1,180,591,620,717,411,303,424 בתים).
• יובי-בית (בשוגג: "יוטה-בית") אחד שווה ל־1024 זבי-בתים (2⁸⁰, שהם 1,208,925,819,614,629,174,706,176 בתים).
• ברונטו-בית אחד שווה ל-1024 יובי-בתים (2⁹⁰, שהם 1,237,940,039,285,380,274,899,124,224 בתים).

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: בית
ערך מילוני בוויקימילון: מג"ב
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בית (מחשב)

• חומרה - מונחים

• בית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• בית, באתר MathWorld (באנגלית)