ברזילון
בַּרְזִלּוֹן (שם מדעי: Sideritis) הוא סוג צמחים ממשפחת השפתניים שמונה 185 מינים ו-31 תת-מינים. ארבעה [5] מינים מסוג זה גדלים בר בבתה בארץ ישראל ובהר החרמון.
 ברזילון | |
|---|---|
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | צינוראים |
| משפחה: | שפתניים |
| סוג: | ברזילון |
| שם מדעי | |
 Sideritisליניאוס, 1753 | |
מאפייני הסוג
בני שיח או עשבים חד-שנתיים או רב-שנתיים שעירים או צמריים.
הגבעולים בעלי 4 מקצועות (רְבוּעִים). העלים נגדיים, פשוטים, בעלי פטוטרות וללא לוואים.
התפרחת מסוג שיבולת. הפרחים קטנים ונישאים דורים דורים של שניים ויותר על עמודי תפרחת. העלים המלווים את דורי הפרחים יוצרים כעין קערה או סירה מסביב לדור, והם שונים בגודלם ובצורתם משאר העלים (מעין חפים). שפתם של אותם עלים קוצנית או ריסנית.
הפרחים דו-שפתניים בלתי-נכונים - שתי השפות ברורות למדי ונראות יפה מבחוץ, והם דו-מיניים - בעלי 4 אבקנים ובעלי שחלה עלית ממנה עולה עמוד עלי המסתיים בשתי צלקות לא שוות.
הגביע קטן, אורכו קטן מ-2 ס"מ, מאוחה חלקית (אינו שסוע מלפנים עד לבסיסו לשני חצאים) דמוי פעמון או צינור, כמעט דו-שפתי עם אונות או בעל 5 שיניים ישרות ושוות פחות או יותר באורכן, בצורתן ובעמדתן זו לזו, ומסתיימות כרגיל בחוד קוצני. הגביע עם 5 עד 10 עורקים.
הכותרת דו-שפתנית, צהובה. צינור הכותרת אינו בולט מתוך הגביע[1]. השפה העליונה של הכותרת זקופה ומשוטחת כמעט, תמימה או מפורצת (2 אונות). השפה התחתונה, שרוחבה 3 עד 7 מ"מ, פרושה ובעלת 3 אונות, כשהאונה האמצעית גדולה יותר מהצדדיות וראשה מפורץ.
האבקנים מעורים אל צינור הכותרת ומספרם 4. שני האבקנים הקדמיים ארוכים באופן מובהק מהשניים האחרים ועם מאבקים מעוותים. שני האבקנים האחוריים (העליונים) קצרים יותר עם שני לשכות בכל מאבק.
השחלה עילית ועשויה על פי רוב 4 מגורות שביניהן עולה עמוד העלי חבוי בכותרת ומסתיים בשתי צלקות לא שוות.
הפרי מפרדת שעשויה 4 פרודות, אך לפעמים חלקם מתנוונים. הפרודות בעלות שלוש פינות, דמויי ביצה, חלקות, הקודקודים קהים עד מעוגלים. הפרודות נשמרות בתוך גביע משתייר, ורק משנרקב הגביע ונהרס במהלך החורף הן מתפזרות ומוכנים לנביטה באביב.
מיני הסוג המצויים בארץ ישראל
בישראל גדלים 4 מינים. נראה שהמין החמישי ברזילון הררי ותת-המין שלו נכחדו בישראל[2].
ברזילון הלבנון
בַּרְזִלּוֹן הַלְּבָנוֹן (Sideritis libanotica Labill) - עשב רב-שנתי קטן ונדיר הגדל במדרונות המוגנים מהרוח בחרמון. בחורף הוא טמון בשלג, ועם הפשרת השלגים כשהוא נהנה משפע שמש וחום ומים הוא מצמיח שושנת עלים. וכבר ביולי, מתוך שושנת העלים עולים גבעולי תפרחת רבים וזקופים עד לגובה 80 ס"מ, ולאורכם דורי פרחים צהובים היושבים בחיקם של שני עלים ירוקים. עלים אלה שונים מהעלים הרגילים ועוטפים את הפרחים במבנה מעין ספל. שפת העלים שעירה ואינה ריסנית, בשונה מברזילון ריסנית. שיני הגביע סגולות. פסים סגולים כהים ישנם במבוא אל צינור הכותרת. תפוצתו של ברזילון הלבנון מוגבלת לאזורים האלפיניים של הרי הלבנון, מול הלבנון, האמנוס והטוארוס המזרחי בדרום טורקיה[3].
ברזילון כפוף שיניים
בַּרְזִלּוֹן כְּפוּף-שִׁנַּיִם (שם מדעי: Sideritis romana subsp. curvidens (Stapf) Holmboe ולא Sideritis curvidens Stapf) - עשב חד-שנתי זקוף וקטנטן, שגודלו 4 עד 9 ס"מ ופרחיו לבנים או צהובים. העלים דמויי ביצה, שפתם תמימה או משוננת קלות ובסיסם מתחדד. הגביע קטן ודו-שפתני, בשפה העליונה שבלועו מצויה שן רחבה גדולה, ובשפה התחתונה ארבע שיניים כפופות לאחור שנעשות קוצניות עם ההבשלה. הכותרת לבנה או צהובה, בולטת אך במעט מהגביע. שפתה העליונה של הכותרת זקופה ומשוטחת כמעט ומפורצת מעט. השפה התחתונה נטויה מטה ומפושקת. הפרי מפרדת עם 4 פרודות, הנשארות לרוב בתוך גביע משתייר ונפוצות עמו. הוא התגלה בשנת 1997 על ידי ד”ר אביבה רבינוביץ’ בגליל המערבי. ברזילון כפוף-שיניים גדל גם בחגורה ההררית של החרמון ברום 1,600 עד 1,740 מטר. נפוץ באגן המזרחי של הים התיכון; יוון ואייהּ, קפריסין, לבנון, צפון הגלעד וצפון ישראל. הפריחה במשך מאי. הצמח נדיר מאוד ובסכנת הכחדה בישראל.
ברזילון ענף
בַּרְזִלּוֹן עָנֵף (Sideritis pullulans) - עשב רב-שנתי ים-תיכוני מצוי וגדל בבתות. הוא מסתעף מבסיסו לגבעולים שעירים רבים, שגובהם 70 ס"מ, ואינם מסתעפים עוד. עלי התפרחת אינם ריסניים, גלדניים, בעלי עורקים בולטים בצדם התחתון. הגבעול באזור התפרחת בעל שערות בלוטיות בלבד, קצרות וצפופות. קוטרם של דורי הפרחים עד 2 ס"מ, ואורך הגביעים כ-12 עד 15 מ"מ. שמו העברי הקודם ברזילון חרוז. התפוצה העולמית מצומצמת לסוריה, לבנון, לירדן ולישראל. בישראל ברזילון ענף טיפוסי ומצוי במיוחד לבתות-סְפר ולקרקעות דלות במדרון המזרחי של הגליל ובשדרת ההר.
ברזילון ריסני
בַּרְזִלּוֹן רִיסָנִי (Sideritis perfoliata subsp. perfoliata) - עשב רב-שנתי ים-תיכוני, לא מצוי וגדל בבתות. הוא מסתעף מבסיסו לגבעולים זקופים וגובהם 70 ס"מ. שפת העלים שלו שבחיקם יושבים הפרחים היא ריסנית. הריסים הארוכים לבנים או צהובים. הגביע מכוסה בשערות ארוכות פשוטות ובלוטיות. פרקי הגבעול באזור התפרחת מכוסים שערות בלוטיות קצרות ושערות לא בלוטיות ארוכות ופזורות. התפוצה העולמית מצומצמת לקפריסין, ליוון, לטורקיה, לסוריה לבנון, לירדן ולישראל. בישראל ברזילון ריסני גדל בחורש ים-תיכוני בכל אזורי צפון הארץ ומרכזה (לא במישור החוף).
ברזילון הררי
בַּרְזִלּוֹן הֲרָרִי (.Sideritis montana L) - צמח חד-שנתי עשבוני הצומח בבתות טרגקנטיות של הרים גבוהים. הוא נחשב כנכחד. פריט משומר שלו משנת 1963 נמצא בעשביה של האוניברסיטה העברית. בַּרְזִלּוֹן מְרֻחָק (Sideritis remota) המופיע במגדיר לצמחי הבר של ארץ-ישראל (פינברון ודנין 1991) הוא תת-מין של ברזילון הררי (Sideritis montana subsp. remota).
