ג'יימס מייסון (שחמטאי)
ג'יימס מייסון (באנגלית: James Mason; 19 בנובמבר 1849, אירלנד – 12 בינואר 1905, אסקס) היה שחמטאי אנגלי וסופר שחמט.
 | |
| לידה | 19 בנובמבר 1849 קילקני, אירלנד  |
|---|---|
| פטירה | 12 בינואר 1905 (בגיל 55) רוצ'דייל, הממלכה המאוחדת |
| מקצוע נוסף | סופר עיתונאי |
| מדינה | ארצות הברית, בריטניה |
  | |
ביוגרפיה
מייסון אומץ כילד ולא ידוע שם משפחתו אליה נולד. הוא קיבל את שמו לאחר שמשפחתו המאמצת היגרה לארצות הברית בשנת 1861. בארצות הברית למד שחמט וקיבל עבודתו בעיתון ניו יורק הראלד.
מייסון הטביע את חותמו על עולם השחמט בשנת 1876, עת ניצח בתחרות הקונגרס האמריקאי הרביעי בפילדלפיה[1] וניצח את הנרי בירד בדו-קרב בתוצאה 13-6[2].
בשנת 1878 עבר מייסון לאנגליה. תוצאותיו הטובות ביותר בתחרויות היו מקום שלישי בתחרות חזקה מאוד בווינה בשנת 1882[3], שם ניצח בין השאר את מקס וייס[4], את לואיס פאולסן[5], את ג'ורג' הנרי מקנזי[6], את שמעון אברמוביץ וינוור[7] את וינסנז חרובי[8], ואת מיכאל צ'יגורין[9]. הוא הגיע למקום שלישי בנירנברג בשנת 1883 וחלוקת מקום שני בתחרות המבורג 1885. בשנת 1895 הגיע למקום ה-12 עם 9.5/21 בתחרות חזקה של הייסטינגס.
ניצח את אדולף אנדרסן בתחרות פריז 1878[10], את ג'וזף הנרי בלקברן בתחרות סימפסון 1881[11], את מיכאל צ'יגורין בתחרות הקונגרס הגרמני 1881[12] ואת ג'ורג' הנרי מקנזי בתחרות לונדון 1882[13].
מייסון כתב מספר ספרי שחמט, הפופולריים בהם היו: "עקרונות השחמט בתאוריה ובמעשה" משנת 1894, "אמנות השחמט" משנת 1895, "פתיחות בשחמט" משנת 1897 ו"שחמט חברתי" משנת 1900.
משחקים מפורסמים
לבן: קרל שלכטר שחור: ג'יימס מייסון מונטה קרלו 1903
[Event "Monte Carlo"][Site "Monte Carlo MNC"][Date "1903.02.26"][EventDate "1903.02.10"][Round "12"][Result "1-0"][White "Carl Schlechter"][Black "James Mason"][ECO "C41"][WhiteElo "?"][BlackElo "?"][PlyCount "93"]
1. e4 e5 2. Nf3 d6 3. d4 exd4 4. Nxd4 Nf6 5. Nc3 Bd7 6. Be2Nc6 7. O-O Be7 8. f4 Nxd4 9. Qxd4 Bc6 {הכלים השחורים מפריעים זה לזה, והעמדה במרכז הלוח ממחישה כי לכלים הלבנים חופש פעולה גדול יותר}
10. b4 O-O 11. Bb2 Ne8 {השחור מנסה לשחרר את עמדתו באמצעות ו5. מהד7 היה מפסיד את הרץ לאחר ב5}12. b5 Bd7 13. Nd5 f5 {מצב השחור לא טוב, אבל ו5 הוא מסע גרוע. עדיף רח4 או ג6}
14. Bd3 {תור הלבן לא לדייק. עדיף 14. ה5 או צאה1}c6 15. bxc6 bxc6 16. Nxe7+ Qxe717. Rae1 fxe4 18. Rxe4 Qf6 19. Qc4+ Qf7 {אם 19...ד5 20. ר:ו6 ד:ג4 21. ר:ג4+ מח8 22. רה7 צו5 23. צד1 רג8 24. ז4 צא5 25. צד8 עם יתרון מכריע}20. Re7 {הלבן מצליח להציב צריח בשורה השביעית, מסע שיניב לו יתרון רגלי בהמשך}
Qxc4 21. Bxc4+
d5 22. Bxd5+ {עדיף היה 22. רד3 או צ:ד7}
cxd5 23. Rxd7 Rc8 24. Rf2 Rc4 25. Rxd5 Rcxf4
26. Rxf4 Rxf4 27. Rd8 Kf8 28. Ba3+ Kf7 29. Rd7+ Kg6 30. Rxa7Rc4 31. Re7 Nf6 32. Re2 Ra4 33. Bb2 Rxa2 34. Bxf6 Kxf6 35. Kf2h5 36. Ke1 g5 37. Kd2 Kf5 38. Kd3 Ra8 39. c4 Rd8+ 40. Kc3 Rc841. Kb4 Rb8+ 42. Ka5 Rc8 43. Kb5 Rb8+ 44. Ka6 Rc8 45. Rc2 Ke546. Kb7 Rc5 47. Kb6 1-0
שלכטר מדגים במשחק זה כיצד ממומש יתרון של רגלי לזכייה במשחק. במיוחד מעניין השימוש בו שלכטר עושה במלך הלבן שמלווה את הרגלי החופשי בדרכו במעלה הלוח. המלך מזגזג תוך הגנה על הרגלי, התקדמות בלוח והתחמקות מאיומי השח של הצריח השחור[14].
התמודדויות
| שנה | מיקום | המתמודד השני | תוצאה | |
|---|---|---|---|---|
| 1874 | ניו יורק | אז'ן דלמאר | 7 מ-8 | ניצחון |
| 1874 | ניו יורק | אז'ן דלמאר | 7 מ-10 | ניצחון |
| 1874 | פילדלפיה | דיון מרטינס | 5 מ-9 | ניצחון |
| 1874 | פילדלפיה | גוסטב רייכלם | 2.5 מ-6 | הפסד |
| 1875 | פילדלפיה | דיון מרטינס | 1 מ-4 | הפסד |
| 1876 | פילדלפיה | אדוורד אלפרוני | 7 מ-7 | ניצחון |
| 1876 | ניו יורק | הנרי בירד | 13 מ-19 | ניצחון |
| 1879 | לונדון | ג'וזף הנרי בלקברן | 2 מ-3 | ניצחון |
| 1879 | לונדון | ויליאם פוטר | 10.5 מ-21 | תיקו |
| 1882 | לונדון | ג'ורג' הנרי מקנזי | 2 מ-3 | ניצחון |
מספריו
- James Mason (2007). The Art of Chess. Dover Publications. ISBN 0548220050.
- The Principles of Chess in Theory and Practice (1893)
- The Art of Chess (1895)
- Chess Openings (1897)
- Social Chess (1900)
קישורים חיצוניים
- ג'יימס מייסון, באתר צ'סגיימס (באנגלית)
- סטטיסטיקה על תוצאותיו של מייסון, באתר chessworld.net
- מאמר על מייסון, באתר wachusettchess.org
- מאמר על מייסון, icu.ie