גוטפריד לינדאואר

הוא נולד בפלז'ן (פילזן), בוהמיה המערבית, באימפריה האוסטרית (חלק מצ'כיה). משפחתו הייתה גרמנית מאזור הסודטים, ואביו היה גנן. התנסות הציור הראשונה שלו הייתה של צמחים ועצים.

משנת 1855 למד לינדאואר באקדמיה לאמנויות יפות בווינה. כדי להגדיל את סיכוייו בשוק, החליט לשנות את שמו מצ'כית לתרגום הגרמני של שמו, "גוטפריד". בסטודיו שלו בפילזן יצר ציורים עם נושאים דתיים וציורי קיר לכנסיות של אוסטריה. ציוריו משכו קהל, ובמיוחד את האנשים החשובים שהיו לעיתים קרובות נושאי ציוריו, כולל הבישוף יישק, מבוהמיה. לאחר שהות בווינה במשך שמונה עשרה חודשים, נסע למוראביה במשך שלוש שנים.^[1]

כדי להימנע מגיוס לצבא האוסטרו-הונגרי הוא עזב לגרמניה בשנת 1873. משם הפליג לניו זילנד בשנת 1874, והגיע לוולינגטון ב־6 באוגוסט.^[3]

אנשים מרכזיים מבין המאורים בניו זילנד הזמינו אצלו דיוקנאות, והוא תיעד במדויק את קעקועי הפנים שלהם, לבושם, קישוטיהם וכלי הנשק שלהם. סדרה של דיוקנאות בגודל טבעי של ראשי מאורים ולוחמים שהוצגו על ידי סר וולטר בולר בתערוכה הקולוניאלית וההודית, 1886, היו כולם פרי יצירתו של לינדאואר, שהפך את "המאורי בביתו" לנושא מחקר מיוחד.^[4]

ציורי המאורים של לינדאואר קשורים, כמו ציורים של אלן פון מיירן ופרנסיס הודג'קינס, לדיוקנאות סימבוליסטיות של נשים רעות עם או בלי ילד. אחד מאלה, היה רקדן צעיר ללא קעקוע פנים, היה נערץ על ידי הנסיך מוויילס, והוא קיבל את הציור. עבודותיו המפורסמות ביותר הן דיוקנאות של הייני היריני, הידועה גם בשם אנה רופן, הנושאת תינוק על גבה. לינדאואר צייר תמונה זו 30 פעמים.^[5]

לאחר שביקר בארץ מולדתו בשנים 1886–1887, התיישב בוודוויל, ליד וולינגטון, והתחתן זמן קצר לפני כן עם רבקה, בתו של בנימין פרנס פטי. נולדו להם שני בנים, הקטור וויקטור, האחרון היה פיקולוג ומורה.

לינדאואר נפטר בשנת 1926 ונקבר בבית העלמין העתיק של ערוץ בוודוויל.

מדיה וקבצים בנושא גוטפריד לינדאואר בוויקישיתוף

• גוטפריד לינדאואר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)