גילדת הרומאים

הגילדה הוקמה בשנת 1572 בקתדרלת "גבירתנו" באנטוורפן בחסותם של סנט פול וסנט פיטר. התנאי של להתקבל לחברות היה שהות של האמן ברומא. נראה כי התנאי הזה כדי ליהנות מחברות נאכף בקפדנות במשך מאתיים שנה, ולכן היסטוריונים לאמנות מקבלים את החברות בגילדה כעדות לביקורים ברומא שאינם מתועדים אחרת.

החברות בגילדה כללה דמויות מרכזיות מהעיר, סוחרים מצליחים, אנשי האצולה המקומית והאמנים המובילים. סך הכל היו 25 חברים, מה שהדגיש את אופייה הייחודי של החברה. מנהלי הגילדה מונו מדי שנה.^[2]

אחרי 1680 הגילדה הלכה ודעכה.^[2] ועברה בשנת 1681 מסיבות כספיות לכנסיית סנט ג'ורג' באנטוורפן ונשארה ללא פעילות במשך כמה עשורים. למרות זאת הצליחה להתחדש בשנת 1716 כאשר השרידים "האמיתיים" של פטרוס הקדוש הועברו לכנסיית סנט ג'ורג' על ידי קרדינל רומי. הגילדה בוטלה סופית בשנת 1785 תחת שלטונו של הקיסר יוזף השני מאוסטריה. ^[3]

מגוון החברים בגילדה הציעה לאמנים הזדמנות טובה להיפגש עם לקוחות פוטנציאליים.^[2] תפקיד של גישור חברתי דומה מילאו גם חדרי הרטוריקה, ובמיוחד את הוויולירן, שהיה חדר הרטוריקה של גילדת האמנים סנט לוק של אנטוורפן. החברות סייעה לאמנים להמשיך ולהפיץ את יצירתם בחברה כולה כמו גם בקרב חבריהם האמנים שכן רק אמנים ידועים הוזמנו להצטרף לגילדה.

החברים שלא היו אמנים, הסתמכו על חברות בגילדה כדי לבסס את מעמדם החברתי מכיוון שרבים מחבריהם האמנים נהנו ממוניטין בינלאומי.

תפקידה החברתי של הגילדה הסתייע באמצעות מפגש שנתי עם סעודת ערב, כולל יינות מעולים ומנות אוכל גדולות. הארוחה התקיימה במקומות שונים.^[2] הגילדה אפשרה להתעדכן בחדשות מרומא, בין אם מדובר בציירים חדשים או בציורים, או עתיקות שהתגלו באותה העת". ^[4]

• מרטן דה פוס - מייסד
• יאן ברויגל האב ,1599^[5]
• ונססלאס קוברחר, 1605
• אוטו ואן פן 1606 ^[6]
• אברהם יאנסנס, 1610
• הנדריק ואן באלן 1613^[5]
• פיטר פול רובנס 1613-14^[5]
• פרנס סניירס 1629 ^[7]
• יאן פיט 1652
• אברהם חודיין 1723^[8]