גלעד בלום

בלום החל לשחק טניס כילד והתאמן במרכז לטניס בישראל ברמת השרון עם פתיחתו ב-1976, בהדרכתו של המאמן שלמה צורף^[1]. באפריל 1978 זכה בטורניר של המרכז לטניס בישראל לילדים עד גיל 12^[2]. באוקטובר 1978, השתתף בלום באליפות ישראל לנוער, זכה באליפות לילדים עד גיל 12, והגיע לגמר לילדים עד גיל 14, בו הפסיד לעמוס מנסדורף, המבוגר ממנו בשנתיים^[3]. בקיץ 1979 יצא בלום להשתתף בתחרויות טניס בארצות הברית^[4], ובדצמבר 1979 השתתף באליפות העולם לילדים בקראקס שבוונצואלה, בה זכה בתואר ליחידים וגם בזוגות יחד עם מקס אושרוב (אושרוב זכה בעצמו בתואר שנה אחר כך)^[5]. מיד אחרי הזכייה באליפות העולם לילדים נסע לשחק בטורניר ה"אורנג'-בול" היוקרתי, הנערך במיאמי, ונחשב לאליפות העולם הלא-רשמית לנוער, בה הגיע לגמר אך הפסיד^[6]. ביולי 1980 עלה עם נבחרת ישראל לגמר "קופה דל סול", "גביע דייוויס" לילדים עד גיל 14^[7].

באוגוסט 1982 זכה באליפות ישראל לנוער עד גיל 16, והגיע לגמר לנוער עד גיל 18, בו הפסיד לעמוס מנסדורף^[8]. באוקטובר 1982 השתתף לראשונה באליפות ישראל לבוגרים והפסיד בשמינית הגמר לשלמה גליקשטיין^[9].

קריירה כשחקן מקצועי

בסוף 1983 החל בלום להתחרות בסבב המקצועני לגברים (ATP)^[10]. בפברואר 1984 דורג במקום ה-676 בעולם^[11]. במקביל המשיך להתחרות בתחרויות לנוער. במרץ 1984 הגיע לשמינית הגמר באליפות אסיה לנוער וזכה בגמר הזוגות יחד עם מנשה צור^[12]. באוקטובר 1985 גבר על שלמה גליקשטיין בטורניר "גרנד פרי" רמת השרון^[13], אך הפסיד לו שבוע אחר כך באליפות ישראל^[14]. במאי 1986 זכה בטורניר מאסטרס באנגליה ועלה למקום ה-285 בעולם^[15].

בשנת 1987, השתתף לראשונה בטורנירי גראנד סלאם לבוגרים, בינואר הפסיד בסיבוב הראשון באליפות אוסטרליה הפתוחה^[16]. באליפות וימבלדון הגיעה לסיבוב השלישי^[17], והפסיד באותה שנה לעמית נאור במוקדמות אליפות ארצות הברית הפתוחה^[18]. באפריל 1987 דורג במקום ה-104 בעולם ונשאר מדורג בין 200 הטובים בעולם במשך השנים הבאות^[19].

במרץ 1988 זכה לראשונה באליפות ישראל בטניס^[20].

שנת השיא בקריירה של בלום הייתה 1990, בה נכנס לראשונה, ב-8 בינואר 1990, לבין 100 הטובים בעולם, לאחר שהגיע לרבע הגמר בטורניר וולינגטון, בניו זילנד^[21]. הוא הפסיד לאיוואן לנדל בסיבוב הרביעי של אליפות ארצות הברית הפתוחה^[22], נוצח בגמר טורניר מנצ'סטר על ידי פיט סמפראס וסיים את השנה במקום ה-61 בעולם^[23].

בפברואר 1991 הפסיד לג'ון מקנרו בטורניר שיקגו^[24].

בשנת 1993 היה שותף לעליית נבחרת ישראל בטניס לבית העליון בגביע דייוויס, אחרי ניצחון במשחק החמישי והמכריע בקרב העלייה על יקוב הלאסק משווייץ, על סף כניסת יום כיפור, באחד המשחקים הגדולים בתולדות הטניס הישראלי^[25].

בלום פרש מהסבב המקצועי בשנת 1995, לאחר 13 שנים בהם שיחק כ-1,000 משחקים רשמיים^[26].

קריירה כמאמן

לאחר פרישתו ממשחק פעיל עסק באימון טניס ובמקביל גם היה כתב ספורט ופרשן בעיתונים "ידיעות אחרונות" ו"גלובס". החל מ-1995 היה מאמן בכיר במרכזי הטניס בישראל, ואימן את הצעירים הבכירים במדינה, ביניהם דודי סלע.

מאז שעבר לניו יורק בשנת 2000 הייתה לבלום אקדמית טניס משלו במשך 9 שנים^[27]. היה המנהל הראשון באקדמיה לטניס של ג'ון מקנרו באי רנדל, בניו יורק בין 2010 ל-2012. לאחר שעזב את האקדמיה של מקנרו בלום עבד כמנהל מועדון ריברדייל, בניו יורק בין 2012 ל-2015. מאז 2015 בלום שב להפעיל אקדמית טניס משלו בניו יורק. בנוסף הוא מקדיש חלק מזמנו למוזיקה, כותב שירים ומופיע עם להקה שהקים^[28].

• המשחקים האולימפיים: סיאול (1988), ברצלונה (1992)
• אליפות וימבלדון: 1987, 1988, 1990, 1991
• גביע דייוויס: 1986, 1987, 1988, 1989, 1990, 1991, 1992, 1993, 1994, 1995.

מדיה וקבצים בנושא גלעד בלום בוויקישיתוף

• גלעד בלום, באתר olympedia.org
• גלעד בלום, באתר ה-ATP
• גלעד בלום, באתר ה-ITF
• גלעד בלום, באתר גביע דייוויס
• אלכס דורון, ה"תרד" של אלוף־עולם ישראלי צעיר, מעריב, 21 בדצמבר 1979
• עוזי דן, כפר בלום, באתר הארץ, 1 בינואר 2011 איפה הם היום
• גלעד בלום, ‏הפעם הראשונה שלי, באתר גלובס, 22 ביוני 2009
• גלעד בלום (1967-), דף שער בספרייה הלאומית