הזמן שנותר

בדומה לסרטיו הקודמים, בסרט זה סולימאן שב לגלם את בן דמותו השתקן, ES (ראשי התיבות אליה סולימאן). גם הסרט הזה בנוי ממספר אפיזודות, אך ביחס לקודמיו הוא יותר אוטוביוגרפי ועלילתו יותר קוהרנטית.

הסרט נפתח באפיזודה קצרה בה ES נוחת בנתב"ג ונקלע לנסיעה משונה עם נהג מונית ישראלי (מנשה נוי).

לאחר מכן יש חזרה עבר, ומתוארת נצרת ומאבקו של פואד, אביו של ES בזמן ה"נאכבה", כפי שהוא מצטייר בעיניו באופן אומנתי, כמעין גיבור פעולה הוליוודי ובשפה הסוריאליסטית הייחודית של סולימאן. (על אף המאפיינים הביוגרפים, אין בו יומרה לספק תיאור היסטורי עובדתי-אובייקטיבי של המציאות, ושל כיבוש נצרת ב"מבצע דקל").

בהמשך, מוצגים זיכרונות מתקופת ילדותו ובגרותו של ES עם הוריו; ולאחר מכן, חזרה להווה הסרט, ES המבוגר שחוזר לבית אמו החולה, לאחר מות אביו.

הסרט השתתף בפסטיבל קאן 2009, והתמודד בקטגוריית הבחירה הרשמית.^[1] הסרט הוקרן גם בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו 2009.^[2] בנובמבר 2009 זכה הסרט בפרס הגדול של חבר השופטים (עם אודות אלי ) בטקס פרסי המסך של אסיה פסיפיק. הסרט זכה בפרס המבקרים של איגוד מבקרי הקולנוע הארגנטינאי בפסטיבל הסרטים הבינלאומי מאר דל פלאטה.^[3]

• אליה סולימאן – ES
• סאלח בכרי – פואד, אביו של ES
• מאיסה עבד אלהאדי – אישה במונית בגדה המערבית
• זידאן עוואד – התלמיד
• מנשה נוי – נהג מונית
• יניב ביטון – חייל ההגנה
• נתן רביץ – קצין ההגנה
• עלי סלימאן – חליל, החבר של אליזה
• מירה עווד – אישה שנורת בכיכר
• דוריד לידאווי – חייל בעוצר
• טארק קובטי – שכן
• זיאד בכרי – חבר של ES
• ג'ונה סולימאן – אישה עם עגלת תינוק
• איזבל רמדאן – אולגה
• יסמין חאג' – נדיה
• ליילה מועמר – תוראיה

• "הזמן שנותר", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "הזמן שנותר", באתר נטפליקס
• "הזמן שנותר", באתר AllMovie (באנגלית)
• "הזמן שנותר", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• "הזמן שנותר", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• "הזמן שנותר", באתר Metacritic (באנגלית)
• "הזמן שנותר", באתר אידיבי
• "הזמן שנותר", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)

ביקורות

• יאיר רוה, "הזמן שנותר", הביקורת, 6 בפברואר 2010
• לילך וולך‏, סליחה שהפסדנו, באתר וואלה‏, 6 בפברואר 2010
• אורי קליין, הזמן שנותר: אליה סולימאן מגיע לבשלות, באתר הארץ, 9 בפברואר 2010
• שמוליק דובדבני, אליה וקוץ בו, באתר ynet, 15 בפברואר 2010