השטויות של מיקי
השטויות של מיקי (באנגלית: Mickey's Follies) הוא סרט הנפשה קצר אמריקאי של מיקי מאוס שיצא לראשונה בשנת 1929, כחלק מסדרת הסרטים הקצרים "מיקי מאוס". הסרט בוים על ידי אב אייוורקס ווילפרד ג'קסון ומכיל מוזיקה מאת קרל סטאלינג. הוא הופק בשחור-לבן על ידי אולפני וולט דיסני והופץ לבתי הקולנוע על ידי "Celebrity Productions".[2] זהו הסרט העשירי של מיקי מאוס שהופק והשביעי באותה שנה.[3]
 | |
| כרזת הסרט | |
| בימוי | אב אייוורקס, וילפרד ג'קסון |
|---|---|
| הופק בידי | וולט דיסני |
| מדבבים | וולט דיסני, מרסלייט גארנר |
| מוזיקה | קרל סטאלינג |
| אנימטור | אב אייוורקס |
| מדינה |  ארצות הברית |
| חברת הפקה | אולפני וולט דיסני |
| חברה מפיצה | Celebrity Productions |
| הקרנת בכורה | 28 באוגוסט 1929[1] |
| משך הקרנה | 6 דקות |
| שפת הסרט | אנגלית |
| סוגה | סרט קצר, סרט הנפשה, סרט לכל המשפחה, סרט מוזיקלי |
| סרט קודם | נער הקרנבל  |
| סרט הבא | הצ'ו צ'ו של מיקי |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
סרט מצויר זה הוא הראשון שבו מיקי שר, והשיר - "יו-הו של מיני" - שימש כנושא הפתיחה של כל הסרטים המצוירים של מיקי מאוס מ"שוטה הג'אז" (1929) ועד "מכבש הקיטור של מיקי" (1934).[2] את קול השירה של מיקי מספק אחד מעובדי האולפן שזהותו לא ידועה; בימים הראשונים הללו, וולט דיסני עדיין לא היה הקול הבלעדי של מיקי.[1][4]
עלילה
החיות בחווה צופים בסדרה של שירים קצרים ומופעי ריקוד המבוצעים על ידי חיות אסם אחרות, בדומה ל"שיגיונות זיגפלד" באותם הימים. המופע נפתח עם מיקי שמנגן בפסנתר יחד עם חיות אחרות, נעקב עם סדרה של שירים וריקודים אחרים. הסרט מסתיים במיקי נותן ביצוע סולו לשיר הנושא שלו.
יחד עם מיקי, מיני מאוס מוצגת בקהל מעודדת אותו. יש גם צוות של חיות אסם אחרות שכולל קבוצת ברווזים רקדנים, צמד תרנגולת ותרנגול שמכים זה את זה בסנכרון עם המוזיקה, ביצוע של חזירה שרה אופרה שמתקבל בצורה גרועה ועוד מגוון חיות אסם בקהל.
דמויות ומדבבים
- מיקי מאוס - וולט דיסני
- מיני מאוס - מרסלייט גארנר
- פטרישיה פיג - זמרת לא ידועה
ביקורת
בספרו "הסרטים של מיקי: סרטי הקולנוע של מיקי מאוס", הייס גרוב כותב: "'השטויות של מיקי' הוא הניסיון הרציני השני של דיסני לסנכרון שפתיים, אחרי 'נער הקרנבל'. מיקי שר הרבה יותר מאשר בסרט המצויר הקודם, ותנועות הפה הכל כך מילוליות נותנות לו הרבה הבעות פנים מביכות. מאוחר יותר, האנימטורים ילמדו להפחית את תנועות הפה, ולשמור על פניו של מיקי עקביות יותר מבלי לאבד את אשליית הדיבור".[2]
כתב העת "Motion Picture News" ב-14 בספטמבר 1929 פרסם: "היצירה של וולט דיסני, מיקי מאוס הפופולרי, שר ורוקד בחצר אסם טיפוסית ועליזה, זה העשירי בסדרת סרטי מיקי. אם לדבר באופן רציני, הוא לא טוב כמו חלק מקודמיו, אבל הוא בהחלט מכיל הרבה צחוקים, בכל זאת. אחד מנקודות התורפה בסרט הוא הכנסה של שיר נושא שמושר בידי מיקי מאוס; זה נראה די שטוח. דבר נוסף שצריך לשים לב אליו הוא עבודת הציור, שהייתה לא מבוצעת בדיוקים שיש לחלק מהסרטים האחרים. עם זאת, החומר המצחיק עולה בהרבה על החסרונות המעטים. החיות נהנות והכיף משותף לכל הקהל. חלק מאנשי החצר יושבים על בית כיסא, ובהתרגשותם מההופעה של מיקי הם מתרסקים לתוך הגג. מיד הדלת נפתחת וחזיר רץ החוצה עם מכנסיו למטה. אתם יכולים לתאר לעצמכם? קהל הקולנוע מתענג על סוג כזה של כיף על המסך, והשטויות של מיקי מצוידות בכמות מספקת של צחוקים בכדי לגרום להם להתמלא מקרב לב ולמשך זמן ארוך".[5]
קישורים חיצוניים
"השטויות של מיקי", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"השטויות של מיקי", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
