ויליאם אונרו
ויליאם ג'ורג' אונרו (אנגלית: William George Unruh; נולד ב-28 באוגוסט 1945[1]) הוא פיזיקאי קנדי באוניברסיטת בריטיש קולומביה הממוקמת בוונקובר. ויליאם ג'ורג' אונרו תיאר לראשונה את אפקט אונרו בשנת ב-1976 אשר נקרא על שמו.
 | |
| דר. אונרו מלמד באוניברסיטת בריטיש קולומביה (דצמבר 2008) | |
| לידה | 28 באוגוסט 1945 (בן 78) ויניפג, מניטובה, קנדה  |
|---|---|
| ענף מדעי | פיזיקה תאורטית תורת היחסות הכללית מכניקת הקוונטים |
| מקום מגורים | קנדה ארצות הברית |
| מקום לימודים | |
| מנחה לדוקטורט | ג'ון וילר |
| מוסדות |
|
| תלמידי דוקטורט | מת'יו ו. צ'ופטויק, Jonathan Oppenheim |
| פרסים והוקרה |
|
| תרומות עיקריות | |
| אפקט אונרו | |
  | |
ראשית דרכו והשכלתו
אונרו נולד בעיר ויניפג אשר בפרובינציית מניטובה בקנדה. הוא השלים תואר ראשון (B.Sc) באוניברסיטת מניטובה ב-1967, ובהמשך גם תואר מוסמך באמנות (M.A) בשנת 1969 וכן דוקטורט בשנת 1971 באוניברסיטת פרינסטון בניו ג'רזי בהנחיית ג'ון וילר.
תחומי מחקר
אונרו ביצע תרומה משמעותית להבנת תחומי הכבידה,[2][3][4] חורים שחורים, קוסמולוגיה ושדות קוונטים במרחבים עקומים בנוסף לגילוי אפקט אונרו. בנוסף לכך, אונרו תרם לביסוס תורת הקוונטים בתחומים שונים כגון דה-קוהרנטיות קוונטית,[5] ושאלת הזמן במכניקה קוונטית. כמו כן, הוא תרם להבנת משמעות החוסר מקומיות בתחום הקוונטים, ובאופן ספציפי את העובדה שחוסר המקומיות הקוונטית לא נובע ממשפט בל אלא שמכניקה קוונטית הי תאוריה מקומית בפני עצמה.[6] אונרו הוא גם אחד המבקרים הגדולים של ניסוי אפשאר.[7] אונרו עוסק גם במוזיקה ומלמד את פיזיקת המוזיקה.
אפקט אונרו
אפקט אונרו, שנהגה על ידי אונרו בשנת 1976, הוא התופעה בה צופה מאיץ יראה קרינת גוף שחור בעוד שצופה אינרציאלי לא יבחין בכזו.[4] כלומר, צופה מאיץ ימצא עצמו בסביבה חמה, כאשר הטמפרטורה פרופורציונלית לתאוצתו. המצב הקוונטי של השדה, השווה למצב היסוד של צופה במערכת אינרציאלית, יראה כמצב התרמי לצופה המאיץ יוניפורמית. לכן, משמעות אפקט אונרו היא שעצם המושג של מצב יסוד קוונטי תלוי במסלול הצופה דרך מרחב הזמן.את האפקט ניתן לבטא בנוסחה המקשרת בין האנרגיה השקולה "kT" של חלקיק מאיץ לבין תאוצתו "a":
