ויליאם רייבן
ויליאם רייבָּן (באנגלית: William Rabun; 8 באפריל 1771 – 24 באוקטובר 1819) היה פוליטיקאי אמריקאי מג'ורג'יה, איש המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית, שכיהן כמושל ג'ורג'יה ה-29 בשנים 1817–1819. לפני כן הוא כיהן כחבר בית הנבחרים של ג'ורג'יה וכחבר הסנאט שלה.
לידה | 8 באפריל 1771 הליפקס, פרובינציית קרוליינה הצפונית, אמריקה הבריטית | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה | 24 באוקטובר 1819 (בגיל 48) פאולטון, ג'ורג'יה, ארצות הברית | ||||
מדינה | ארצות הברית | ||||
מקום קבורה | הכנסייה הבפטיסטית, פאולטון, ג'ורג'יה, ארצות הברית | ||||
מפלגה | המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית | ||||
| |||||
חתימה | |||||
ראשית חייו
ויליאם רייבן נולד במחוז הליפקס שבפרובינציית קרוליינה הצפונית, וב-1785 עבר עם הוריו למחוז הנקוק שבג'ורג'יה (אז חלק ממחוז גרין). ביתו של רייבן בעיירה פאולטון ממוקם 16 ק"מ מצפון-מזרח לעיר ספרטה.[1] ב-1793 הוא נשא לאישה את מרי בייטל, ולזוג נולדו בן אחד ושש בנות. רייבן היה בפטיסט באמונתו ואוטודידקט.
קריירה פוליטית
רייבן היה חבר בשני בתי האספה הכללית של ג'ורג'יה. ב-1805 הוא נבחר לבית הנבחרים של ג'ורג'יה, וב-1810 לסנאט המדינתי, בו הוא כיהן עד 1817 כנשיא הסנאט. ב-4 במרץ 1817, כאשר התפטר מושל ג'ורג'יה דייוויד בירדי מיטשל מתפקידו כדי לקבל את מינויו על ידי הנשיא ג'יימס מדיסון לנציג לאינדיאנים מאומת המוסקוגי, היה רייבן למושל מתוקף תפקידו כנשיא הסנאט. בנובמבר אותה שנה נבחר רייבן לתקופת כהונה מלאה כמושל מטעם המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית.
במהלך מלחמת הסמינול הראשונה (אנ'), גייס רייבן את המיליציה של ג'ורג'יה תחת פיקודו של הגנרל אדמונד פנדלטון, כתגובה לפלישות בדרום ג'ורג'יה. אדוארד פ. טאטנאל כתב לרייבן על הצורך בסיוע להקמת כוח בקרבת נהר סנט מרי ב-20 במרץ 1817.[2] רייבן הורה ששני כפרים יוחרבו על השתתפותם בפלישות. עקב טעות, כפר של שבט המוסקוגי הועלה באש, ועשרה מתושביו נהרגו. הגנרל אנדרו ג'קסון, לימים נשיא ארצות הברית, זעם על כך,[3] והוא דרש שקפטן עובד רייט יועמד לדין על רצח.[4] רייבן דחה את סמכות הממשלה הפדרלית להתערב בענייני המדינה, בעיקר בנוגע למיליציה שלה. הוא העיר הערה כלפי ג'קסון, "כאשר החירויות של אנשי ג'ורג'יה יפלו לרגליה של העריצות הצבאית, אז, והרבה לפני כן, הדוקטרינה הרודנית שלך תיושם".[5] רייבן מתח ביקורת על ג'קסון על כישלונו בהגנה על ג'ורג'יה מפני הסמינול והמוסקוגי, ובכך יצר קרע מר אתו, אך זכה לחיבה מצד המדינה ובית המחוקקים שלה.[6][7]
רייבן היה מעורב בפרשה של 1820 בה הוברחו עבדים אל שטחי המוסקוגי ולטריטוריה של ארצות הברית, תוך הפרה של החוק נגד יבוא של עבדים (Act Prohibiting Importation of Slaves). ג'ון ווטסון, סגן שופט השלום של ג'ורג'יה, מחה על התערבותו של רייבן בביצוע תפקידיו המשפטיים בתיק, בו 59 אפריקאים נחטפו לכאורה על פי הוראתו ומאוחר יותר נמכרו.[8] המקרה גרם להתעניינות רבה. תגובתו של רייבן הייתה שהחוקים נגד עבדות הופרו באופן תדיר, ושרבים עסקו בהם.[9]
מותו
ויליאם רייבן נפטר באופן פתאומי, בביתו בפאולטון כאשר שהה בו בפגרה שבין שני מושבי חקיקה, ב-24 באוקטובר 1819. הוא נטמן בתחילה בבית הקברות של משפחת מרטין, אך ב-1985 הועברה קבורתו לכנסייה הבפטיסטית של פאולטון. חודשיים לאחר מותו, נוסד מחוז רייבן בשטחים שהועברו משבטי הצ'רוקי בצפון-מזרח ג'ורג'יה.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- ויליאם רייבן באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- ויליאם רייבן באנציקלופדיה החדשה של ג'ורג'יה (באנגלית)
- ויליאם רייבן באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- ויליאם רייבן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)