זכויות להט"ב באיי קיימן

פעילות הומוסקסואלית הפכה לחוקית באיי קיימן במסגרת פרסום צו השטחים הקריביים (חוק פלילי) של בריטניה, 2000, מאת המועצה המלכותית, שנכנס לתוקף ב-1 בינואר 2001.^[3]

גיל ההסכמה באיי קיימן לא מוגדר כשווה בין זוגות הומוסקסואלים (18) לבין זוגות הטרוסקסואלים (16).^[4]

חוק הנישואין של איי קיימן מגדיר נישואים כאיחוד הטרוסקסואלי בין "גבר אחד לאישה אחת" בלבד.^[5] החוקה של איי קיימן מציינת את זכותם של זוגות בני המין השני להינשא, אם כי היא אינה מזכירה הכרה באיגודים כלשהם בין זוגות חד מיניים.

במשך השנים, נעשו מספר רפורמות מצטברות עבור הכרה במערכות יחסים בין זוגות חד מיניים באיי קיימן. ביולי 2016 פסק בית הדין לערעורים על הגירה לטובת הומוסקסואל שביקש להצטרף לרישיון העבודה של בן זוגו העובד באיי קיימן כתלוי.^[6] מאוחר יותר באותה שנה הצביעה האספה המחוקקת נגד הצעה לקיים משאל עם על הכשרתם של נישואים חד מיניים.^[7] ביוני 2018 הוגשה תביעה לבית המשפט העליון של איי קיימן על ידי זוג חד-מיני קיימני-בריטי בעל אזרחות כפולה, המערערת על איסור ההכרה בנישואים חד מיניים. טיעונים בעל פה נשמעו בתיק בפברואר 2019. ב-29 במרץ 2019 פסק השופט העליון אנתוני סמלי בעד הכרה בנישואים חד מיניים באיי קיימן.^[8]

עם זאת, ההחלטה בוטלה מאוחר יותר על ידי בית המשפט לערעורים של איי קיימן. טיעוניהם של בני הזוג המערערים נשמעו בבית המשפט במשך שלושה ימים, החל מ-28 באוגוסט 2019.^[9] בית המשפט צידד בעמדת הממשלה וב-7 בנובמבר 2019 הוא ביטל את פסק הדין הקודם של השופט סמלי. עם זאת, בית המשפט קרא לממשלת איי קיימן לחוקק הכרה בשותפויות אזרחיות בין זוגות חד מיניים, וקרא לממשלת הממלכה המאוחדת להתערב בנושא אם הממשלה לא תיישם את קריאתו.^[10] בני הזוג העותרים הגישו ערעור עם טיעונים בעל פה ב-23 בפברואר 2021 לוועדת המשפט של המועצה המלכותית (אנ') שבסיסה בלונדון, המשמשת כבית המשפט העליון לערעורים בפסקי דין עבור טריטוריות בריטיות מעבר לים, מספר ממדינות חבר העמים הבריטי וכמה גופים בממלכה המאוחדת.^[11] במרץ 2022 אישר בית המשפט את האיסור החוקי על נישואים חד מיניים באיי קיימן וקבע כי להומוסקסואלים "אין זכות להתחתן על בסיס חוקת הטריטוריה הבריטית".^[12]

ב-26 ביוני 2020, ממשלת קיימן הציגה הצעת חוק להכרה בשותפות מקומית הן לזוגות הומוסקסואלים והן לזוגות הטרוסקוסאלים לאספה המחוקקת.^[13] העברת הצעת החוק נכשלה בהצבעה של 8–9, וכתוצאה מכך, כנדרש בפסיקת בית המשפט לערעורים, התערבה ממשלת הממלכה המאוחדת בחקיקתה. ב-4 בספטמבר 2020, הסכים מושל איי קיימן מרטין רופר (אנ') להעברת חוק השותפות המקומית ו-11 סעיפי חקיקה שנכנסו לתוקף באותו יום. בעקבות השינויים, שותפים אזרחיים רשאים כעת לחלוק ביטוח בריאות, להגר ולהיות זכאים לקבלת זכויות אחרות המורחבות לזוגות נשואים בלבד.^[14]

גילויי חיבה גלויים בין בני זוג חד מיניים עלולים להוות מטרה לקבלת אפליה באזורים שמרניים באיי קיימן. תושבים קיימנים מבוגרים נוטים להיות בעלי השקפה שמרנית יותר כאשר מדובר על נושאי כגון הומוסקסואליות, אם כי הגעתם של מהגרים ממדינות ידידותיות ללהט"ב, ודחייה של תרגול נצרות קפדנית על ידי צעירים קיימנים רבים, השפיעו על גישת הקבלה בקרב הדור הצעיר בטריטוריה הבריטית כלפי הנושא. סצנת להט"ב באיי קיימן מוגדרת כמוגבלת. אולם, בתי מלון מארחים מדי שנה אירועי להט"ב שונים במהלך ציון חודש הגאווה (יוני). ראש הממשלה הנוכחי של איי קיימן, וויין פנטון (אנ'), הביע את תמיכתו בחקיקת זכויות להט"ב זמן קצר לאחר שנבחר לפרלמנט, ויחד עם חברי פרלמנט אחרים, השתתף במצעד הגאווה הראשון של איי קיימן ביולי 2021 ברצועת החוף "Seven Mile Beach" (אנ').^[15] תמיכתו האיתנה של פנטון זכתה לשבחים רבים בציבור הקיימני, שבעבר ביקרו את הממשלה על יחסה ההומופובי כלפי חברי הקהילה המקומית.^[16] בכמה מוסדות חינוך בהם בית הספר הבינלאומי של קיימן, ישנם מועדוני נוער המכוונים עבור להט"ב.^[17]

הומופוביה

בעוד איי קיימן מוגדרת כחילונית והחוקה שלה מבטיחה שוויון ואי-אפליה, הממשלה הייתה קולנית במיוחד כשהביעה את עמדותיה ההומופוביות במשך השנים. בשנת 1998, היא אסרה על ספינה מחברת נורוויג'ן קרוז ליין (אנ') שהובילה למעלה מ-900 נוסעים הומוסקסואלים להיכנס לאחד מנמלי האיים. משרד התיירות מסר בתגובה כי "איננו יכולים לסמוך על קבוצה זו שתעמוד בסטנדרטים של התנהגות נאותה". האיסור עורר ביקורות שליליות מצד ארגוני זכויות אדם וסוכנויות נסיעות, שחלקן המליצו להטיל חרם על איי קיימן. בשנת 2008, המשטרה המקומית עצרה הומוסקסואל לאחר שנישק את בן זוגו על רחבת ריקודים במועדון לילה. מאוחר יותר הוא שוחרר. מאז סוף שנות ה-2010, קבלת קהילת הלהט"ב המקומית באיי קיימן גדלה, והגישה הציבורית כלפי זכויות להט"ב השתנתה באופן דרמטי.^[18]