חווה מולאן

הרקע ההיסטורי לסיפורה של מולאן אינו וודאי, על פי המקור המוקדם ביותר לסיפורה "הבלדה של מולאן" (木蘭辭) היא חיה בתקופת השושלות הדרומיות והצפוניות (420–589). הסופר שו ווי (徐渭) שפעל בתקופת שושלת מינג במחזהו "האישה מולאן" (雌木蘭) משייך אותה לשושלת וויי הצפונית (386–536) ואילו מקורות מאוחרים יותר מציבים אותה בתקופת שושלת טאנג.

"הבלדה של מולאן" מתחילה כך:

קול אנחה ועוד אנחה,
באשר מולאן אורגת בפתח.

אין רחש של נול אריגה,
רק של ילדה מקוננת.

שאל אותה על מי היא חושבת,
שאל אותה למי היא עורגת.^[2]

הבלדה מתארת כיצד קיסר סין מורה על גיוס של גבר אחד מכל משפחה, כדי להגן על סין מפני פולשים. לחואה מולאן יש רק אח אחד, והוא עדיין ילד, כך שאביה נאלץ להתגייס לצבא אולם הוא זקן וחלש. על כן חואה מולאן לובשת בגדי גבר ומתגייסת לצבא במקומו. היא משרתת בצבא במשך עשר שנים, ולאחר המלחמה חוזרים הלוחמים חזרה לסין. חואה מולאן מסרבת לקבל את התגמול המוצע לה, ומבקשת רק סוס מהיר כדי לרכוב חזרה לביתה. היא מתקבלת בשמחה בידי משפחתה, לובשת חזרה את בגדי האישה ומציגה עצמה בפני חבריה מהצבא שמזדעזעים מכך שבמשך עשר שנים חיו בחברתה של אישה בלי לדעת זאת.

"... פושטת את גלימת הקרב,
ולובשת את בגדי הישנים.

מסרקת את שערי הדליל באדן החלון,
ומתאפרת מול המראה.

יוצאת לראות את חברי לנשק,
הם מופתעים ונדהמים:

'נסענו יחד עשר שנים,
ולא הבחנו שמולאן היא אשה!'^[2]

מקורות אחרים מוסרים סוף טרגי יותר על פיו, מולאן נופלת בשבי ונחקרת בידי בתו של מפקד האויבים, אשר מגלה את היותה אשה והשתיים הופכות לידידות. מולאן משוחררת לחזור לביתה, אולם מגלה שאביה כבר מת ואמה נישאה לאדם זר. הקיסר מנסה לספח אותה להרמונו אולם היא מסרבת ומתאבדת.

מדיה וקבצים בנושא חווה מולאן בוויקישיתוף

• הבלדה של מולאן (באנגלית)
• תרגום אחר של הבלדה כולל הסברים (באנגלית) (בסינית)
• תצלום של הבלדה המקורית (בסינית)
• ספר הכולל גרסה מאוחרת יותר לחייה של מולאן (בסינית)