טאיסיה אפונינה

אפונינה נולדה ב-13 במאי 1913 בעיר ניקולייב, בנפת חרסון של האימפריה הרוסית (כעת אוקראינה), למשפחה שעבדה במספנה לבניין אוניות.

בשנת 1931 סיימה טאיסיה אפונינה את לימודיה בבית ספר בעיר טגנרוג, והגיעה ללנינגרד כדי לרכוש השכלה אמנותית. בשנים 1932–1936 למדה תחילה בשיעורי ערב לנוער עובד, אחר כך במכינה באקדמיה הרוסית לאמנויות.

ב-1936, לאחר שיעורי הכנה, התקבלה אפונינה למחלקה לציור של מכון לנינגרד לציור, פיסול ואדריכלות, שם למדה אצל מיכאיל ברנשטיין, ויקטור אורשניקוב, פאבל נאומוב.

בשנת 1941, לאחר תחילת מלחמת העולם השנייה טאיסיה אפונינה, עם בנה ואמה, התפנו לאוסטשקוב, ולמקומות אחרים באוקראינה. ב-1943, לאחר שחרור העיר לוגנסק, הייתה טאיסיה אפונינה מעורבת בשיקום העיר. היא לימדה רישום וציור בבית הספר לאמנות בלוגנסק. בסתיו 1943, עם קבוצת אמנים היא נסעה לעיר קרסנודון כדי לאתר את המועדון המקומי לזכר אלה שנפטרו בארגון המחתרת האנטי-פאשיסטית "המשמר הצעיר".

בשנת 1946, במהדורת מאי של עיתון האקדמיה לאמנויות יפות "למען הריאליזם הסוציאליסטי", כתבה טאיסה אפונינה: "ראיתי את הבור שבו הם הושלכו, את שאריות בגדיהם המדממים, את הכלא שבו עינו אותם. . דיברתי עם האמהות והחברות שלהם. רציתי לספר, לכתוב על כל זה, על כל חיי הגבורה הקצרים שלהם″. ^[3]

באותה שנה, אפונינה סיימה את לימודיה במכון רפין לאמנויות סטודיו לאמנות אישי לציור מונומנטלי. עבודת הגמר שלה הייתה ציור היסטורי בשם "בנות דונבאס", שהוקדש לזיכרון ולגבורה של חברי המחתרת האנטי-פשיסטית. ^[4]

לאחר סיום הלימודים המשיכה אפונינה לעבוד בלוגנסק וחזרה ללנינגרד בשנת 1952. מוזיאון לוגנסק רכש כבר ב-1943 את שלושת הציורים הראשונים של טאיסיה אפונינה. ציוריה נרכשו מאוחר יותר על ידי מוזיאוני האמנות של לנינגרד, קוסטרומה, קרסנודון, והמוזיאון לאמנות מודרנית בפריז. ^[5]

השתתפותה הראשונה בתערוכת אמנות הייתה בשנת 1940. מאז תחילת שנות ה-50, היא הייתה מעורבת כל הזמן בתערוכות אמנות של אמני לנינגרד. היא ציירה נופים, טבע דומם, פורטרטים וקומפוזיציות ז'אנר. היא עבדה בציורי שמן ובצבעי מים והתפרסמה בעיקר כמאסטר בציורי נוף ודומם. בשנת 1946 התקבלה אפונינה לאיגוד האמנים הסובייטיים של לנינגרד .

בשנים הראשונות לאחר סיום הלימודים התמקדה הציירת בנושאים צבאיים והגדלה האתוס הסובייטי. מאוחר יותר היא עבדה יותר בז'אנרים של דיוקנאות ונוף לירי. בשנות ה-50 היא ביקרה באוקראינה, בקרפטים, שם ציירה הרבה סצנות. עבודותיה היו בסגנון של ציור טונאלי, בניסיון להעביר אפקט של אורות ואווירה ויחסים צבע עדינים.

בין יצירותיה ניתן למצוא ציורים כמו מסוע יציקה (1947), דיוקן קיזילשטיין-מיכאילובה, ענבים ותפוחים (שניהם 1955), יום של רוח (1956), אביב, לילה תכלת, אחרי הגשם, גשר טוצ'קוב הישן ( 1959), דיוקן המשוררת אולגה ברגהולץ, מרינקה, דיוקן אישה קוריאנית תמרה (1977), ודיוקן הסופר ניקולאי טיכונוב (1980).

היא מתה ב-19 באפריל 1994 בסנט פטרסבורג בגיל 80.

ציוריה שוכנים במוזיאונים לאמנות ובאוספים פרטיים ברוסיה, פינלנד, ארצות הברית, גרמניה, אנגליה, צרפת.