טיוטה:אקטופלזמה (פאראנורמל)

המאמינים בתופעה מסבירים כי אקטופלזמה נוצרת על ידי מדיומים כשהם נמצאים במצב טראנס. במהלך הטראנס מופרש חומר דמוי גזה מהפתחים בגוף המדיום וישויות רוחניות אמורות לעטוף את החומר על גופן הלא פיזי על מנת לתקשר. יש הטוענים כי אקטופלזם מתחיל בהיר וכמעט בלתי נראה, אך מתכהה והופך לגלוי יותר ויותר ככל שהאנרגיה הנפשית מתחזקת. אחרים מציינים כי במקרים קיצוניים האקטופלזמה תפתח ריח חזק. על פי מדיומים מסוימים, אקטופלזמה אינה יכולה להתרחש בתנאי אור מכיוון שהחומר האקטופלזמי יתפרק. ^[8]

החוקר הפסיכולוגי גוסטב ג'לי הגדיר את האקטופלזמה כ"משתנה מאוד למראה - לפעמים מופיעה כאדים, לפעמים כמשחת פלסטיק, לפעמים כצרור חוטים עדינים, גקרום עם נפיחות או שוליים, או כרקמה דקה כבד ". ^[9] ארתור קונאן דויל תיאר את האקטופלזמה כ"חומר צמיגי וג'לטיני שנראה היה שונה מכל צורה ידועה של חומר בכך שהוא יכול להתמצק ולשמש למטרות חומריות". ^[10]

קיומו הפיזי של אקטופלזמה לא הוכח מדעית, ודגימות שכביכול היו של אקטופלזמה נבדקו ונמצאו כחומרים שונים שאינם טבעיים.^{[4] [11]} חוקרים אחרים ניסו ושיחזרו באמצעות אפקטים וחומרים את הצילומים שאמורים היו להוכיח את קיומה של האקטופלזמה. ^[12]

הרעיון של אקטופלזמה אוחד לרעיון של "כוח אקטני" על ידי כמה חוקרים פסיכולוגיים שחיפשו הסבר פיזי לדיווחים על פסיכוקינזה במהלך סיאנסים . ^[13] אגנור דה גספארין השתמש בקיומו של הכוח כדי להסביר את תופעות הסיבוב וההקלדה של השולחן במהלך סיאנסים. דה גספארין ערך עם עמיתים נוספים מספר ניסויים בכוח אקטני, אך עבודתו לא אומתה באופן עצמאי.^[14][15]

חוקרים פסיכולוגיים אחרים שחקרו את הנושא שיערו כי בתוך גוף האדם קיים נוזל לא מזוהה המכונה "פסיכודה", "כוח נפשי" או " כוח אקטני " והוא מסוגל להשתחרר כדי להשפיע על חומר. ^{[16] [17]} זו הייתה גם תפיסתם של קמיל פלמריון ^[18] וויליאם קרוקס, אולם חוקר פסיכולוגי מאוחר יותר, הרוורד קרינגטון, ציין כי הנוזל הספציפי מעולם לא התגלה. ^[19]

החוקר הפסיכולוגי וו.ג'י. קרופורד (1881–1920) טען כי חומר נוזלי אחראי על ריחוף של חפצים לאחר שהיה עד לסיאנסים של המדיום קתלין גולייגר. קרופורד טען כי השיג תצלומים של החומר שבהמשך הוא תיאר כ"פלזמה". לטענתו, החומר אינו נראה לעין בלתי מזוינת אך כי ניתן לחוש בו על ידי הגוף. ^[20]

הפיזיקאי והחוקר הפסיכולוגי אדמונד אדוארד פורנייה ד'אלב חקר בהמשך את המדיום קתלין גולייגר והגיע למסקנות הפוכות מקרופורד. לפי ד'אלב תופעות על-טבעיות דוגמת ריחוף לא התרחשו אצל גולייגר, ולטענתו הוא מצא ראיות להונאה. ד'אלב טען כי החומר בצילומי קרופורד היה בד מוסלין רגיל, ^{[21] [22]} שהוא הבחין בו במהלך הסיאנסים בין רגליה של גולייגר. ^[23]

בהזדמנויות רבות הוכחה האקטופלזמה כמרמה. מדיומים רבים השתמשו בשיטות שונות כדי לבלוע ולייצר מחדש את בד הגבינה, לדוגמה דרך אכילת עמילן תפוחי אדמה, ובמקרים אחרים הייתה האקטופלזמה עשויה נייר, בד וחלבון ביצה או חמאה. ^[24]

האגודה למחקרים פסיכולוגיים שחקרה את נושא המדיומים חשפה מדיומים רמאים רבים. בשנת 1907 חשף קרינגטון את הטריקים של מדיומים רמאים כמו אלה המשמשים לכתיבת צפחה, הפיכת שולחן, מדיום חצוצרה, התממשות, קריאת אותיות אטומות וצילום רוח . ^[25]

במאה ה -20 אלברט פון שרנק-נוצינג חקר את המדיומית אווה קאריר וטען שהאקטופלזמה שלה לא הגיעה דרך רוחות אלא הייתה התוצאה של הליך בשם "ideoplasty" שבו המדיומית יכולה ליצור באמצעות המוח שלה תמונות על גבי האקטופלזמה.^[26] שרנק-נוצינג פרסם את הספר Phenomena of Materialisation (1923) שכלל תצלומים של אקטופלזמה. המבקרים הצביעו על תצלומי האקטופלזמה שחשפו סימנים של מגזרות מגזינים, סיכות וחתיכת חוט.^[27] שרנק-נוזינג הודה כי בכמה הזדמנויות הבריחה קאריר סיכות לחדר הסיאנס.^[27] הקוסם קרלוס מריה דה הרדיה שיחזר את אקטופלזמה של קאריר באמצעות מסרק, גזה וממחטה.^[27]

דונלד ווסט כתב שהאקטופלזמה של קרייר הייתה מזויפת והייתה עשויה פרצופים מנייר שהיו חתוכים מעיתונים ומגזינים, וכי לעיתים ניתן היה לראות עליהם סימני קיפול מהתצלומים. תצלום של קרייר שצולם מהחלק האחורי של פני האקטופלזמה גילה שהוא עשוי ממגזין חתוך עם האותיות "לה מירו". הפנים הדו-ממדיות נגזרו מהמגזין הצרפתי Le Mirror. ^[28] עיון בגליונות אחרים של המגזין מצא פרצופים שהתאימו לפנים נוספות שהופיעו באקטופלזמות של קרייר. ^[29] חלק מהפרצופים שבהם נעשה שימוש היו של וודרו וילסון, פרדיננד מלך בולגריה, נשיא צרפת ריימונד פואנקרה והשחקנית מונה דלזה.

התצלומים שצילם תומאס גלנדנינג המילטון מאקטופלזמה חושפים את החומר העשוי מנייר טישו ומגזרות מגזינים של אנשים. התצלום המפורסם שצילם המילטון של המדיומית מרי אן מרשל (1880–1963) מתאר נייר טישו עם חיתוך מראשו של ארתור קונאן דויל מעיתון. הספקנים חשדו שאולי המילטון עמד מאחורי המתיחה . ^[30] הונאה נוספת שנחשפה הייתה של המדיומים ריטה גולד ואלק האריס שהתחפשו בסיאנס שלהם לרוחות אקטופלזמה.

מכיוון שהאמינו כי אקטופלזמה נהרסת כשהיא נחשפת לאור, התקיימו סיאנסים ויקטוריאניים בחשיכה. בפועל תנאי התאורה הירודים הקלו על ההונאות ועל הזיופים. ^[31]

מאז יציאתו לאקרנים של הסרט "מכסחי השדים" ב 1984, מזוהים רוחות רפאים בתרבות הפופולרית התפיסה של כמצופים באקטופלזמה צמיגית (סליים) ולרוב ירקרקה.