טיוטה:הקבוצה הסלפית להטפה ולחימה

הקבוצה הסלפית להטפה ולחימה
GSPC

الجماعة السلفية للدعوة والقتال
תקופת הפעילות1998–2007 (כ־9 שנים)
מנהיגים

חסן חטאב (1998-2003)נאביל סהרוואי (2003-2004)

אבו-מוסאב אבדל וואדוד (2004-2007)
חלק מ
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל

פרמטרים [ size ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
אל-קאעידהאל-קאעידה אל-קאעידה (מאז 2003)
הקודםהקבוצה האסלאמית המזוינת
הבא
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל

פרמטרים [ size ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
אל-קאעידהאל-קאעידה אל-קאעידה במגרב האסלאמי
מתנגדים

הקבוצה הסלפיסטית להטפה ולחימה ( ( Arabic </link> ), הידוע בראשי התיבות הצרפתיים GSPC ( Groupe Salafiste pour la Prédication et le Combat</link> ),[1] הייתה פלג טרור אסלאמיסטי אלג'יראי במלחמת האזרחים באלג'יריה שנוסד בשנת 1998 על ידי חסן חטאב, מפקד אזורי לשעבר של הקבוצה האסלאמית המזוינת (GIA). לאחר הדחת חטאב מהארגון ב-2003, הארגון הבטיח רשמית תמיכה באל -קאעידה, ובינואר 2007 שינתה הקבוצה את שמה באופן רשמי ל"ארגון אל-קאעידה במגרב האיסלאמי " (AQIM).[2][3]

חסן חטאב היה מפקד אזורי של הקבוצה האסלאמית המזוינת (GIA). כאשר נפרד מה-GIA ב-1998 הוא הקים את הקבוצה הסלפית להטפה ולקרב (GSPC), כמחאה על הטבח של ה-GIA באזרחים. לאחר חנינה ב-1999, רבים מלוחמי ה-GIA לשעבר הניחו את נשקם, אך קומץ מועט מהם נותרו פעילים, וביניהם חברי ה-GSPC.[4] במרץ 2001 הוכרז ה-GSPC כארגון אסור בבריטניה על פי חוק הטרור 2000 .

ההערכות של מספר חברי ה-GSPC משתנות מאוד, מכמה מאות ועד ל-4,000. בספטמבר 2003 דווח כי חטאב הודח מתפקידו כאמיר לאומי של ה-GSPC והוחלף על ידי נביל סהראוי (שייח' אבו איברהים מוסטפא), שגם הוא מפקד GIA לשעבר, בן 39, שלאחר מכן דווח כי הבטיח את נאמנותו של GSPC לאל. -קאעידה,[5] צעד שחטאב התנגד לו.[4][6] לאחר מותו של סהראוי ביוני 2004, הפך אבו מוסב עבד אל ואדוד למנהיג ה-GSPC.[7] כמו כן, דווח כי עבדאלמדג'יד דיצ'ו עמד בראש הקבוצה. [8]

פיצול או סניף נפרד של קבוצתו של חטאב, ה- Free Salafist Group (GSL), בראשות אל פארה, נקשר לחטיפת 32 תיירים אירופאים באלג'יריה בתחילת 2003.[4] חלק מהמוניטין של אל פארה מיוחס גם לממשלת אלג'יריה, כמעסיקה אפשרית, ונטען כי בוצעו אירועי מפתח מסוימים, כגון חטיפות, וכי היה מסע הונאה ודיסאינפורמציה שמקורו ב- ממשלת אלג'יריה ומונצחת על ידי התקשורת.[9][10]

עד מרץ 2005 דווח כי ה-GSPC "עשוי להיות מוכן לוותר על המאבק המזוין באלג'יריה ולקבל את יוזמת הפיוס של הממשלה". [11] במרץ 2005, מנהיג הקבוצה לשעבר, חסן חטאב, קרא לחבריה לקבל חנינה ממשלתית במסגרתה הוצעה להם חסינות מהעמדה לדין בתמורה להנחת נשקם.[12] עם זאת, בספטמבר 2006, מנהיג אל-קאעידה העליון , איימן אל-זוואהרי, הכריז על "איחוד מבורך" בין הקבוצות בהכרזה על צרפת כאויב. הם אמרו שהם יעבדו יחד נגד האינטרסים הצרפתיים והאמריקאים.[13]

קישורים בינלאומיים

אזור הפעילות של GSPC ומדינות יוזמת פאן-סאהל .

גורמים רשמיים באלג'יריה ורשויות ממדינות שכנות העלו השערות שייתכן שה-GSPC היה פעיל מחוץ לאלג'יריה. פעילויות אלו עשויות להתייחס למעורבות ארוכת השנים לכאורה של ה-GSPC בהברחות, דמי חסות והלבנת הון בין גבולות מאוריטניה, מאלי, ניז'ר, לוב וצ'אד, ככל הנראה על מנת ליצור תשתית כלכלית לקבוצה.[4] עם זאת, נראה כי ההתפתחויות האחרונות מצביעות על כך שתת-קבוצה שלהם חיפשה מקלט באזורי הטוארג בצפון מאלי וניז'ר בעקבות פעולות של כוחות ממשלת אלג'יריה בצפון ובדרום המדינה מאז 2003. השירותים החשאיים הצרפתיים מדווחים כי הקבוצה קיבלה מימון ממדינת קטאר . [14]

כמה משקיפים, כולל ג'רמי קינן, הביעו ספקות בנוגע ליכולתה של ה-GSPC לבצע תקיפות בקנה מידה גדול, כמו זו שיוחסה לו בצפון מזרח מאוריטניה במהלך התרגיל הצבאי " פלינטלוק 2005 ".[15] הם חושדים שהמעורבות של מחלקת המודיעין והביטחון של אלג'יריה הינה מאמץ על מנת לשפר את מעמדה הבינלאומי של אלג'יריה כשותפה אמינה במלחמה בטרור, ולפתות את ארצות הברית לאזור.[9]

ההאשמות על קשרים של GSPC לאל-קאעידה היו לפני פיגועי 11 בספטמבר. כחסידים של הג'יהאדיזם הסלפי, חברי ה-GSPC נחשבים כשותפים להשקפתו האידאולוגית הכללית של אל-קאעידה. לאחר הפקדתו של חסן חטאב, מנהיגים שונים של הקבוצה נשבעו אמונים לאל-קאעידה. כמה משקיפים טענו כי הקשר של ה-GSPC לאל-קאעידה היה אופורטוניסטי בלבד, לא מבצעי. טענות על פעילות GSPC באיטליה נדונו על ידי מקורות אחרים, שאמרו כי אין ראיות למעורבות כלשהי בפעילות טרור נגד מטרות אמריקאיות, אירופאיות או ישראליות: "בעוד שה-GSPC ... הקים רשתות תמיכה באירופה ובמקומות אחרים, אלה הוגבלו לתפקידים נלווים (לוגיסטיקה, גיוס כספים, תעמולה), לא פעולות טרור או אלימות אחרת מחוץ לאלג'יריה".[4] חקירות בצרפת ובבריטניה הגיעו למסקנה כי מהגרים אלג'יריים צעירים האוהדים את ה-GSPC או אל-קאעידה לקחו את השם ללא כל קשר אמיתי לאף אחת מהקבוצות.

טענות דומות בדבר קשרים בין ה-GSPC לאבו מוסאב אל-זרקאווי בעיראק [16] התבססו על מכתבים לכאורה לזרקאווי של מנהיג ה-GSPC, אבו מוסאב עבד אל-וואדוד. [17] בראיון בספטמבר 2005 בירך וואדוד על מעשיו של זרקאווי בעיראק.[7] כמו הטענות הפומביות הקודמות של ה-GSPC בדבר נאמנות לאל-קאעידה, הן נחשבות למאמצי לגיטימציה אופורטוניסטיים של מנהיגי ה-GSPC בשל היעדר ייצוג בתחום הפוליטי של אלג'יריה.[4]

ב-2005, לאחר שנים של היעדרות, גילתה ארצות הברית עניין צבאי מחודש באזור [18] [19] באמצעות מעורבות בתרגיל "Flintlock 2005", שכלל כוחות מיוחדים של ארצות הברית הכשרה חיילים מאלג'יריה, סנגל, מאוריטניה, מאלי, וצ'אד. ארצות הברית טענה שאזור הסאהל הפך למגרש אימונים למתגייסים איסלאמיסטים.[20] עם זאת, שתי העדויות החשובות ביותר המוכיחות פעילות טרור הן חטיפת התיירים ב-2003 וההתקפה על בסיס הצבא המאוריטני בדיוק עם תחילתה של "פלינטלוק" - הועלו לאחר מכן בסימן שאלה.[15] [21]

משקיפים אמרו שלממשלות האזור יש הרבה מה להרוויח משיוך [22] תנועות חמושות מקומיות ופעולות הברחה ותיקות עם אל-קאעידה ו"המלחמה בטרור" העולמית.[15] ביוני 2005, בעוד תרגיל "פלינטלוק" עדיין בעיצומו, ביקשה מאוריטניה "ממדינות מערביות המעוניינות להילחם בגל הטרור בסאהל האפריקאי לספק לה ציוד צבאי מתקדם". [23]

ציר זמן של התקפות

  • 23 בנובמבר 2002: מארב על קבוצת חיילים אלג'יראים. תשעה מתו ושנים עשר נפצעו.
    שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור

    שימוש בפרמטרים מיושנים [ תאריך ]
    [דרוש מקור]</link>[ <span title="This claim needs references to reliable sources. (July 2011)">צריך ציטוט</span> ]
  • פברואר 2003: 32 תיירים אירופאים נחטפים. אחד מת ממכת חום, שבעה עשר בני ערובה חולצו על ידי כוחות אלג'יריה ב-13 במאי 2003, והשאר שוחררו באוגוסט 2003. [24]
  • 12 בפברואר 2004: סמוך לטיגרמט, מחוז טאוג'ה, אלג'יריה - קיצוניים מוסלמיים ארבו לסיירת משטרה, הרגו שבעה שוטרים ופצעו שלושה נוספים. התוקפים חטפו גם כלי נשק ושלושה כלי רכב. [25]
  • 7 באפריל 2005: בטבלט, מחוז בלידה, תוקפים חמושים יורים על חמישה כלי רכב לעבר מחסום כביש מזויף, נהרגו 13 אזרחים, פצעו אחד אחר ושרפו חמישה כלי רכב. [26]
  • 15 באוקטובר 2006: בסידי מדג'אהד, עין דפלה, תוקפים והורגים שמונה מאבטחים פרטיים באמצעים לא ידועים. [27]


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

🔥 Top keywords: עמוד ראשיטל שמייםמיוחד:חיפושמלחמת חרבות ברזלמיוחד:שינויים אחרוניםאנדרטת חץ שחורעדן גולןברידג'רטוןדרגות צה"לעופר וינטרסבאלברדאירוויזיון 2024יואב גלנטאהרן מגדישראלספירת העומרדני קושמרוחטיבת הצנחניםאיל וולדמןחטיבת ביסלמ"חפרשת אמורהפועל ירושלים (כדורסל)מלחמת העצמאותמיוחד:רשימת המעקבגביע המדינה בכדורסלהקוטב הצפונימתקפת הפתע על ישראל (2023)עוצבת האשגולדה מאיריניב פולישוקישראלים זוכי פרס נובלמלחמת יום הכיפוריםל"ג בעומרדוב קוטבמוניקה סקסI24NEWSדוד בן-גוריוןרומן גופמןקלדוניה החדשה