יחיא גיאת

נולד ליוסף גיאת ברובע היהודי בעיר צנעא בירת תימן,^[1] למשפחה מיוחסת.^[2]

למד אצל מארי יחיא קאפח ומארי יחיא אביץ', והיה מעמיק בסוגיות ובאגדות התלמוד. היה רופא מומחה ובקי בצמחי מרפא. לפרנסתו עסק בלימוד ילדים^[1] ובצורפות.^[2]

בתקופת חוזת אלנפר, כשרבים מיהודי צנעא עזבו את העיר, פתח בית מדרש לילדים בעיירה שבאם, בבית הכנסת של משפחת מגארי.^[3]

בתקופת המחלוקת על הקבלה בתימן, נאסר על ידי השלטונות יחד עם נכבדי תנועת הדרדעים.^[3]

עלה לארץ בעלייה הגדולה בשנת ה'תש"י (1950).^[1]

נפטר בירושלים בשנת ה'תשי"ח (1958), בגיל 86.^[1]

אשתו הייתה סעדה בת אהרן הכהן, ונולדו להם שלושה בנים: עזרי, משה ויום-טוב, ושתי בנות: יונה ושמעה. נכדו (בן בנו משה) הוא הרב יהודה גיאת, שוחט ומוהל מפורסם בירושלים.^[4]

• דרדעים

• ד"ר משה גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן, כרך א', המכון לחקר חכמי תימן, בני ברק, ה'תשס"א (2001), עמ' 65

• מסמכי עלייתו לארץ, (ללא תאריך), באתר ג'וינט, מספר 1 ברשימה