יחסי אתיופיה–קניה
| יחסי אתיופיה–קניה | |
|---|---|
 |  |
 | |
| אתיופיה | קניה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 1,104,300 | 580,367 |
| אוכלוסייה | |
| 129,429,687 | 56,105,447 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 126,783 | 113,420 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 980 | 2,022 |
| משטר | |
| רפובליקה פדרלית דמוקרטית | רפובליקה |
יחסי אתיופיה–קניה הם היחסים הדיפלומטיים והדו-צדדיים בין הרפובליקה הדמוקרטית הפדרלית של אתיופיה לבין רפובליקת קניה. אורך הגבול בין המדינות הוא 867 ק"מ[1].
היסטוריה
בשנת 1907, אתיופיה הקימה לראשונה קשרים עם הממשל הקולוניאלי הבריטי במזרח אפריקה הבריטית, כאשר אתיופיה וקניה התחילו להגדיר את הגבול ביניהן, שנקבע באופן סופי ב-1947, ולאחר מכן תוחמה באופן רשמי בשנים 1950–1955. בשנת 1954 פתחה אתיופיה קונסוליית כבוד בקניה, וקיימה קשרים רשמיים עם הממשל הקולוניאלי. בשנות השלושים, במהלך הכיבוש האיטלקי של אתיופיה, הוצבו בקניה מורדים אתיופים, שם קיבלו תמיכה ואספקה. לקבוצת המורדים הקנייתים מאו מאו היו גם בסיסים באתיופיה במהלך המאבק לעצמאות מבריטניה.
בשנת 1961, כאשר קניה הייתה עדיין מושבה בריטית, מינתה אתיופיה את שגרירה הראשון במדינה זו, ואילו קניה פתחה שגרירות באדיס אבבה שש שנים מאוחר יותר. לאחר הכרזת העצמאות של קניה, הוועדה המייעצת הבין-משרדית המשותפת בחנה את חוקיות הגבול הקיים בין שתי המדינות. בשנת 1970 נחתם הסכם בנושא ההכרה בגבול המדיני.
במאי 2018 ביקר ראש ממשלת אתיופיה אבי אחמד עלי בניירובי, שם ניהל שיחות עם נשיא קניה, אוהורו קניאטה. מנהיגי המדינות החליטו להקים ועדה דו-צדדית, שהיא הרמה הגבוהה ביותר של שיתוף פעולה דו-צדדי מובנה שקניה יכולה לקיים עם מדינות אחרות. שני המנהיגים דנו גם בסוגיות ביטחוניות, במיוחד במאבק בטרור ובמלחמת האזרחים בסומליה[2].
בתחילת 2019 ביקר נשיא קניה אוהורו קניאטה באדיס אבבה עם משלחת סחר לביקור בן יומיים לפורום סחר והשקעות קנייתי-אתיופי. הוא ביקר גם בפארק התעשייה הוואסה[3].
שיתוף פעולה
במסגרת המשא ומתן שהתנהל בין מנהיגי אתיופיה וקניה בשנת 2018, הוסכם על תחומי מפתח לשיתוף פעולה. תחומי המפתח הללו היו: חקלאות, תיירות, אימונים צבאיים משותפים, פיתוח תחבורה ותשתיות, בפרט, מסדרון LAPSSET, הקמת קו חשמל בין אתיופיה לקניה, כמו גם העיר המשותפת והאזור הכלכלי של מויאלה. בין יתר הנושאים - חיזוק שיתוף הפעולה בין חברות התעופה הלאומיות אתיופיאן איירליינס וקניה איירווייז[4]. אתיופיה וקניה שותפות במשימת AMISOM בסומליה.
סחר
אתיופיה וקניה מקיימות קשרי סחר. שתי המדינות חברות בגוש הסחר של הרשות הבין ממשלתית לפיתוח. עם זאת, המסחר הוא בעיקר חד סטרי, מכיוון שאתיופיה מייבאת בעיקר סחורות מקניה. בשנת 2012 אתיופיה ייצאה סחורות בשווי 4 מיליון דולר אמריקאי לקניה, וקניה ייצאה סחורות לאתיופיה בשווי 54 מיליון דולר[5].
בשנת 2012 חתמו המדינות על הסכם מעמד מיוחד. בהסכם נקבע כי שני הצדדים רשאים לפתוח נציגות בשטחים אחת של השנייה כדי להקל על סחר, חילופי מידע ותקשורת. הפרלמנט האתיופי אישר את האמנה באפריל 2014[5]. בנוסף, ממשלות אתיופיה וקניה השקיעו בתשתיות חוצות גבולות. פרויקט סלילת הכבישים אדיס אבבה-ניירובי החל בשנת 2012 וצפוי לבנות קטע כביש באורך של כ-505 ק"מ בין איזיולו למויאלה. העבודות להקמת הכביש המהיר תוכננו להסתיים בשנת 2015[דרושה הבהרה][6].
