יחסי הרפובליקה הדומיניקנית – מקסיקו

שתי המדינות היו בעבר חלק מהאימפריה הספרדית. באוגוסט 1886, כששתיהן היו עצמאיות, מקסיקו מינתה קונסול בסנטו דומינגו, בירת הרפובליקה הדומיניקנית. במרץ 1890 נחתם הסכם "ידידות, ניווט ומסחר" בין המדינות^[1]. ב-29 במרץ 1929 שתי המדינות כוננו באופן רשמי יחסים דיפלומטיים וביולי אותה שנה נפתחו נציגויות דיפלומטיות^[2].

בראשיתם, היו היחסים בין המדינות לא יציבים, עקב הפיכות צבאיות שהתרחשו תדירות ברפובליקה הדומיניקנית. בין 1930 ל-1938 ושוב בין 1942 למותו ב-1961, נשלטה המדינה על ידי הדיקטטור רפאל טרוחיו. במהלך שנות שלטונו, היו היחסים קרים. מקסיקו אף העניקה מקלט לפוליטיקאים ולדמויות מפתח שברחו מהרפובליקה הדומיניקנית^[3]. אחרי ההתנקשות בטרוחיו ב-1961, חל שיפור ביחסים. ב-1963 נשיא הרפובליקה הדומיניקנית חואן בוסק היה הראשון בתפקידו שביקר במקסיקו.

באפריל 1965, מחשש שהרפובליקה הדומיניקנית תהפוך ל"קובה שנייה", שלחה ארצות הברית כוח נחתים שכבש את המדינה^[4]. מקסיקו גינתה את הפעולה האמריקאית ולא השתתפה בכוח מטעם ארגון המדינות האמריקאיות שפיקח על הנעשה במדינה. זמן קצר אחרי בחירתו של חואקין בלגר לנשיא הרפובליקה הדומיניקנית ביולי 1966 עזבו האמריקאים את המדינה והיחסים שבו לקדמותם. ב-1982, חוסה לופס פורטייו היה נשיא מקסיקו הראשון שביקר ברפובליקה הדומיניקנית.

ב-2018 הסתכם המסחר בין המדינות ב-694 מיליון דולר^[5]. עיקר הייצוא של הרפובליקה הדומיניקנית למקסיקו כולל מכשירי חיתוך ומכונות, וממקסיקו מיוצאים בעיקר נפט ופלדה^[6][7].

הרפובליקה הדומיניקנית היא שותפת הסחר ה-37 בגודלה של מקסיקו, ומקסיקו היא שותפת הסחר הרביעית בגודלה מצד הרפובליקה הדומיניקנית. חברות מקסיקניות השקיעו 6.7 מיליארד דולר ברפובליקה הדומיניקנית, וחברות דומיניקניות בעלות השקעות של 3.6 מיליון דולר^[8].