יחסי הרשות הפלסטינית – יוון
| יחסי הרשות הפלסטינית – יוון | |
|---|---|
 |  |
 | |
| הרשות הפלסטינית | יוון |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 6,220 | 131,957 |
| אוכלוסייה | |
| 5,483,844 | 10,305,717 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 19,112 | 219,066 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 3,485 | 21,257 |
יחסי הרשות הפלסטינית–יוון הם היחסים הדו-צדדיים בין הרפובליקה ההלנית לרשות הפלסטינית.
סקירה כללית
יוון לא מיסדה לחלוטין את היחסים עם הרשות הפלסטינית בגלל סכסוכים גאופוליטיים רבים, למרות התחייבותו של ראש הממשלה, אלכסיס ציפראס, שהוא חבר במפלגת השמאל "סיריזה" הידועה בתמיכתה בעניין הפלסטיני, לבצע שינויים כאלה.[1]
לרשות הפלסטינית יש נציגות באתונה והקונסוליה הכללית של יוון בירושלים מוכרת לרשות הפלסטינית. בדצמבר 2015 הצביע הפרלמנט ההלני פה אחד בנוכחות הנשיא מחמוד עבאס להמליץ לממשלה על ההכרה המלאה במדינת פלסטין בגבולות 1967 עם מזרח ירושלים כבירתה.[2]
היחסים הדיפלומטיים נוסדו עם אש"ף בשנת 1981, ואילו היחסים עם ישראל נשמרו רק ברמה הקונסולרית עד להכרתה הרשמית של יוון בישראל בשנת 1990 תחת מיצוטאקיס.[3] מאז כינונה של מדיניות החוץ הנוכחית בפיקודו של יורגוס פפנדראו, חלה ביוון שיפור מהיר ביחסים עם ישראל,[4] והובילה את התקשורת לציון סיום העידן הפרו-פלסטיני של יוון.
הנשיא קרולוס פפוליאס הצהיר כי יוון תומכת בסופו של דבר בהקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל.[5] תחת ממשלות קודמות, יוון צברה מוניטין של תומכת נחרצת בעניין הפלסטיני.[6] במסגרת הסכסוך הערבי-ישראלי הרחב יותר, שמר אנדראס פפנדראו על עמדה חזקה יותר נגד ישראל מכל ממשלה אחרת בקהילה האירופית.[7]
עם זאת, בדצמבר 2015 הצביע הפרלמנט של יוון בעד הצעה המבקשת מהממשלה להכיר ברשות הפלסטינית.[8]
