יחסי לבנון–ספרד
| יחסי לבנון–ספרד | |
|---|---|
 |  |
 | |
| לבנון | ספרד |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 10,400 | 505,370 |
| אוכלוסייה | |
| 5,228,174 | 47,477,027 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 23,132 | 1,397,509 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 4,424 | 29,435 |
| משטר | |
| רפובליקה | מונרכיה חוקתית |
יחסי לבנון–ספרד הם היחסים הדו-צדדיים והדיפלומטיים בין לבנון וספרד.
יחסים דיפלומטיים
היחסים הדו-צדדיים מתפתחים בצורה שוטפת וברמה טובה. הם התגברו מאוד בשנים האחרונות, במיוחד מאז החלטתה של ממשלת ספרד להצטרף ליוניפי"ל המחוזק, לאחר מלחמת לבנון השנייה ביולי 2006.[1]
נוכחותו של כוח צבאי ספרדי ביוניפי"ל משקפת את המחויבות הספרדית מול לבנון, בפרט, ושמירה על השלום באזור. הרשויות ואוכלוסיית לבנון מעריכים את ההשתתפות החשובה של ספרד ביוניפי"ל, במיוחד לאחר הפיגוע שקיפח את חייהם של שישה חיילים ביוני 2007. גנרל החטיבה הספרדית אלברטו אסרטה (אנ') פיקד על יוניפי"ל במשך שנתיים, החל מה-28 בינואר 2010 ועד סוף ינואר 2012. הוכחה טובה לרמת היחסים המצוינת הייתה חילופי ביקורים: נשיא הרפובליקה הלבנונית, מישאל סולימאן, ערך ביקור ממלכתי בספרד באוקטובר 2009, ביקורו הראשון של נשיא לבנון בספרד מאז 1957. באופן דומה, המלך חואן קרלוס ערך ביקור רשמי בלבנון בשנת 2010, ביקורו הראשון של ראש מדינת ספרד במדינה זו.[1]
המלך פליפה השישי ביקר בלבנון באפריל 2015 כדי לבקר בבסיס במרג' עיון ונפגש עם ראש הממשלה תמאם סלאם וכמה מחברי ממשלתו. יחד עם הנוכחות הספרדית ביוניפי"ל, יחסים מסחריים, בעלי פוטנציאל פיתוח עצום וחילופי תרבות וחינוך, באמצעות קידום יצירת מחלקות ספרדיות בפקולטות לשפות באוניברסיטת לבנון.[1]
הדימוי של ספרד מאוד חיובי בלבנון. לטובת ספרד יש את המשקל של המורשת הערבית בהיסטוריה ובשפה הספרדית, כמו גם את הידידות המופגנת עם מדינות האזור כאחד הווקטורים העיקריים של מדיניות החוץ שלה.[1]
ב-1986, לאחר שספרד הכירה בישראל, נחטפו שלושה מאנשי שגרירות ספרד בלבנון על ידי מחבלים[2]
באפריל 1989 נהרג שגריר ספרד בבירות, פדרו מנואל אריסטגי, בפגיעת פגז סורי במעונו[3][4].
יחסים כלכליים
בשנת 2014 הסתכם הסחר הדו-צדדי ב-412 מיליון אירו, מתוכם 384 מיליון אירו יצוא מספרד ו-28 מיליון אירו יבוא מלבנון. נתונים אלו ייצגו עלייה כוללת של 11% לעומת השנה הקודמת (עליות של 12% בייצוא ו-1.1% בייבוא), שיעור צמיחה שנתי ממוצע של 9.1% מהיצוא הספרדי בארבע השנים שקדמו לה (2010–2014) וסחר. מאזן הגירעון בלבנון, הוא באופן מסורתי גבוה מאוד, עם שיעורי כיסוי של 1,507% בשנת 2010, 827% בשנת 2011, 1,185% בשנת 2012, 1,245% בשנת 2013 ו-1,361% בשנת 2014, לטובת ספרד. בשנת 2014, סך של 2,807 חברות ייצוא ספרדיות ו-251 יבואנים ביצעו פעולות מסחריות עם שותפים לבנונים.[5]
שיתוף פעולה
בתוכנית האב החדשה (2013–2016) וכתוצאה מעבודת הריכוז הגאוגרפי והמגזרי, לבנון לא תהיה עוד מדינה בראש סדר העדיפויות והפעולות שתבוצענה במדינה יוסגרו במסגרת תוכניות אזוריות, באופן ספציפי תוכנית מסאר שמטרתה לקדם מדיניות פיתוח מוסדית, חברתית וכלכלית התומכת בממשל דמוקרטי ולכידות חברתית של מדינות השותפות בצפון אפריקה והמזרח התיכון, על ידי חיזוק מוסדותיהן וחברתן האזרחית.[6]