יחסי לוקסמבורג–פורטוגל

העצמאות הסופית של הדוכסות הגדולה של לוקסמבורג הושלמה בשנת 1890 כאשר ענף לוקסמבורג של בית נסאו-ויילבורג תפס את השלטון. ב-1891 לוקסמבורג ופורטוגל כוננו יחסים דיפלומטיים ישירים^[1]. ב-21 ביוני 1893, התחתן נסיך הכתר וילהלם עם מריה אנה, נסיכת פורטוגל. עם עלייתו של וילהלם לכס המלכות ב-1905, הפכה מריה אנה לדוכסית הגדולה של לוקסמבורג. במהלך הכיבוש הגרמני של לוקסמבורג במלחמת העולם השנייה הצליחה שארלוט, הדוכסית הגדולה של לוקסמבורג להימלט באמצעות אשרה פורטוגזית שהונפקה על ידי ארישטידש דה סוזה מנדש, קונסול פורטוגל בבורדו, צרפת.

בשנות ה-60 של המאה ה-20 החלו עובדים פורטוגזים להגר ללוקסמבורג, שם היו נחוצים בתעשיית הפלדה. מאז, מספר הפורטוגזים בלוקסמבורג גדל בהתמדה. בעוד שהרשות הסטטיסטית של לוקסמבורג STATEC מנתה 5,783 פורטוגלים ב-1970, היו 82,363 ב-2011, כ-16.1% מהאוכלוסייה.

בשנת 1965 נחתם הסכם ביטוח לאומי ראשון בין המדינות, וב-1979 הוארך תוקף ההסכם. ב-1988 הוענק לפוליטיקאי מלוקסמבורג ולימים ראש הממשלה ונשיא קבוצת היורו ז'אן קלוד יונקר את הצלב הגדול של מסדר אנריקה הפורטוגלי. ב-13 בספטמבר 2016, במהלך ביקורו של נשיא הפרלמנט הפורטוגלי, אדוארדו פרו רודריגס, בלוקסמבורג, נפתחה במוזיאון הלאומי להיסטוריה ואמנות בבירה תערוכה החוגגת 125 שנים ליחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות. בוועידה ה-12 של קהילת המדינות הדוברות פורטוגזית בכף ורדה ב-17 וב-18 ביולי 2018, לוקסמבורג קיבלה מעמד של משקיפה.

מאזן הסחר בין שתי המדינות הראה כי בשנת 2016 הסתכם היצוא מפורטוגל ללוקסמבורג ב-567.3 מיליון אירו, שהם 27.2% יותר מאשר ב-2015. לגבי היבוא, מדובר ב-422.1 מיליון אירו, 2.9% יותר מהשנה הקודמת. לכן, הסחר בין שתי המדינות הותיר לפורטוגל מאזן חיובי של 145.2 מיליון אירו. ההשקעה של לוקסמבורג בפורטוגל בתקופה 2012–2016 התפתחה בממוצע שנתי של 111.8%, כאשר ההשקעה השנתית צמחה מדי שנה; בניגוד להשקעה הפורטוגלית בלוקסמבורג, שבאותה תקופה הייתה לה התפתחות שנתית ממוצעת של 73.8%.

• לוקסמבורג מחזיקה בפורטוגל שגרירות בליסבון ו-2 קונסוליות כבוד בפארו ובפורטו.
• פורטוגל מחזיקה בלוקסמבורג שגרירות בלוקסמבורג סיטי.