יחסי מלזיה–סוריה

הפדרציה של מלאיה^[1] וסוריה כוננו יחסים דיפלומטיים בשנת 1958. סוריה הקימה את שגרירותה בקואלה לומפור בשנת 2001, ואילו שגרירות מלזיה בדמשק הוקמה בשנת 2002. הנשיא בשאר אל-אסד ביקר במלזיה בשנת 2003, ואילו יאנג די-פרטואן אגונג סיראג'ודין, הרג'ה של פרליס ביקר באותה שנה בסוריה.^[2][3][4][5]

בשנת 2005 היחסים בין סוריה למערב נחלשו לאחר שספגה שורה של סנקציות כלכליות ופוליטיות, כמו ארצות הברית שהחזירה את שגרירה מדמשק. על כך סוריה הגיבה בהתמקדות מוגברת בפיתוח קשרים הן עם בעלות בריתה הקיימות איראן ורוסיה, והן עם מדינות המזרח, במיוחד סין, הודו ומלזיה. בתור מדינה שרוב האוכלוסייה בה היא מוסלמית, מלזיה נהנתה במיוחד ממאמצים אלו. כמה אליטות סוריות החלו לשלוח את ילדיהן ללמוד אנגלית במלזיה, ולא ביעדים מסורתיים במערב. בעוד היחסים בין סוריה למערב השתפרו באופן חלקי החל משנת 2006, ובמיוחד לאחר כניסתו של הנשיא ברק אובמה לתפקיד בשנת 2009, סוריה המשיכה בפיתוח הקשרים עם מלזיה. המאמצים להגביר את הסחר בין שתי המדינות כללו ביקור של ראש ממשלת מלזיה, עבדאללה בדאווי, בסוריה בשנת 2007, וחתימה על מספר הסכמים בשנת 2009 הנוגעים לטיסה אווירית ולעסקים קטנים ובינוניים. המועצה העסקית הסורית-מלזית הוקמה בפברואר 2011 כדי לסייע בהמשך פיתוח הסחר בין שתי המדינות, חודש בלבד לפני תחילת מלחמת האזרחים בסוריה.^[6]

באוקטובר 2015 הודיע ראש ממשלת מלזיה, נג'יב רזאק, כי לפחות 3,000 פליטים סורים יושבו מחדש במדינה, כאשר מלזיה תהפוך לאחת ממדינות הרוב המוסלמי הראשונה שמציעה הצעה זו. נג'יב הצהיר כי מדינות מוסלמיות אחראיות בחלקן להבטיח את רווחתם של הסורים הגולים שנמלטים מארצם בכמות עצומה, מה שגרם ללחצים חברתיים וכלכליים באירופה, במהלך משבר המהגרים.^[7] חבורת הפליטים הראשונה הגיעה לנמל התעופה הבינלאומי קואלה לומפור ב-11 בדצמבר 2015 בטיסה שהגיעה מאיסטנבול, טורקיה.^[8] המנה השנייה של 68 פליטים סורים הגיעה לבסיס חיל האוויר סובנג (מחוץ לקואלה לומפור) מביירות, לבנון במאי 2016.^[9][10]