יחסי מקסיקו–פרו

מבחינה היסטורית, שתי המדינות היוו משכן לתרבויות ילידיות גדולות; האצטקים והמאיה במקסיקו והאינקה בפרו. במהלך הקולוניזציה, שתי המדינות היו חלק מהאימפריה הספרדית עד תחילת המאה ה-19. מקסיקו הייתה חלק ממלכות המשנה של ספרד החדשה ואילו פרו הייתה חלק ממלכות המשנה של פרו. היחסים הדיפלומטיים בין מקסיקו לפרו כוננו בשנת 1883, שנתיים לאחר שפרו קיבלה את עצמאותה מספרד.^[1] באוקטובר 1892, מקסיקו פתחה את הקונסוליה הראשונה שלה בלימה וב-14 ביוני 1937 שדרגה אותה למעמד של שגרירות.

בשנת 1932 פרסם עיתון פרואני מכתב מאת הפוליטיקאי הפרואני ויקטור ראול איה דה לה טורה, שם הוא מדבר על הרצון לבסס סגנונות שלטון שונים באמריקה הלטינית. המכתב הופנה לעמית ומציין את התוכנית בפירוט לחבר אחר אליו הוא שלח את מכתב (שמעולם לא הגיע) דרך שק דיפלומטי מקסיקני ללימה.^[2] מכתב זה עורר זעם גדול בפרו עד שהממשלה האשימה את ממשלת מקסיקו ב"התערבות" בענייניה הפנימיים וניתקה את היחסים הדיפלומטיים עם מקסיקו. היחסים הדיפלומטיים חודשו שוב בשנת 1933 עם כניסתו של נשיא חדש לפרו.

בשנת 1960 היה הנשיא אדולפו לופס מטאוס הבכיר הראשון במקסיקו שביקר בפרו, ואחריו הנשיא לואיס אצ'ווריה אלברס בשנת 1974. רק בשנות התשעים הגיעו נשיאי פרו אלאן גארסיה ואלברטו פוג'ימורי לביקורים רשמיים במקסיקו. מאז, היה זרם מתמשך של ביקורים רשמיים של שתי המדינות במדינות זו בזו בהתאמה.

בשנת 2012 שתי המדינות הפכו למייסדות הברית הפסיפית (יחד עם קולומביה וצ'ילה). ביולי 2016 נכח נשיא מקסיקו אנריקה פניה נייטו בהשבעה של הנשיא פדרו פבלו קוצ'ינסקי. בדצמבר 2018 נכח נשיא פרו מרטין ויסקרה בהשבעה של הנשיא אנדרס מנואל לופס אוברדור.

ביקורים רשמיים ממקסיקו בפרו^{[3][4][5][6][7]}

• הנשיא אדולפו לופס מטאוס (1960)
• הנשיא לואיס אצ'ווריה אלברס (1974)
• הנשיא קרלוס סלינס (1989)
• הנשיא ויסנטה פוקס (2001, 2003, 2004)
• הנשיא פליפה קלדרון (2008, 2011)
• הנשיא אנריקה פניה נייטו (2013, 2015, יולי ונובמבר 2016, 2018)

ביקורים רשמיים מפרו למקסיקו^{[8][9][10][11][12]}

• הנשיא אלאן גארסיה (1985, 1987)
• הנשיא אלברטו פוג'ימורי (1991, 1996)
• הנשיא אלחנדרו טולדו (2002)
• הנשיא אויאנטה אומאלה (2011, יוני ודצמבר 2014)
• הנשיא מרטין ויסקרה (יולי ודצמבר 2018)

שתי המדינות חתמו על כמה הסכמים דו צדדיים כגון הסכם להחלפת דואר דיפלומטי; הסכם לשיתוף פעולה תרבותי וחינוכי; הסכם לשיתוף פעולה בתיירות; הסכם על הובלה אווירית; הסכם שיתוף פעולה במאבק בסחר בסמים ותלות בסמים; הסכם לשיתוף פעולה טכני ומדעי; אמנת ההסגרה; הסכם לסיוע משפטי בעניינים פליליים; הסכם לשיתוף פעולה בהליכי פסקי הדין הפליליים; הסכם להגנה, שימור, התאוששות והחזרת טובין ארכאולוגיים, אמנותיים, היסטוריים ותרבותיים; הסכם לשילוב מסחרי; הסכם למניעת מיסוי כפול ומניעת התחמקות פיסקלית ביחס למיסים על הכנסה והסכם של התאגדות אסטרטגית.^[13]

קיימות טיסות ישירות בין שתי המדינות עם חברות התעופה הבאות: אארומקסיקו, Interjet ו-LATAM פרו.

ב-1 בפברואר 2012 נכנס לתוקף הסכם סחר חופשי בין שתי המדינות.^[14] בשנת 2018, הסחר הדו-צדדי בין שתי המדינות הסתכם ב-1.9 מיליארד דולר.^[15] הייצוא העיקרי של מקסיקו לפרו כולל: טלוויזיות בעלות מסך שטוח; טרקטורים לטריילרים; שמפו; סורגים גלי; מינרלים מכסף; אלקטרוניקה ומכוניות. הייצוא העיקרי של פרו למקסיקו כולל: גז טבעי; מינרלים מנחושת; עגבניות; קלמרי; קופסאות, ארגזים וכלובים; מינרלים עופרת; ממתקי צ'ילי או פלפלים; שולחנות, קרשים וקורות.^[13] פרו היא שותפת הסחר ה-26 בגודלה של מקסיקו ומקסיקו היא המשקיעה הזרה השנייה בגודלה בפרו (אחרי ברזיל) עם יותר מ-14 מיליארד דולר שהושקעו במדינה. כמה חברות רב לאומיות מקסיקניות כגון אמריקה מוביל, גרופו בימבו, גרופו מקסיקו, גרופו סלינס, Mexiquem ו-Sigma Alimentos (בין היתר) פועלות בפרו. החברה הרב לאומית הפרואנית Kola Real פועלת במקסיקו. חברות פרואניות השקיעו מעל 31.1 מיליון דולר במקסיקו.^[16]

• מקסיקו מחזיקה בפרו שגרירות בלימה.^[17]
• פרו מחזיקה במקסיקו שגרירות במקסיקו סיטי.^[18]