יחסי סוריה–סין

לסין ולסוריה יש יחסי סחר משמעותיים. בשנת 2009, המסחר ההדדי בין שתי המדינות היה שווה קרוב ל-2.2 מיליארד דולר על פי נתוני קרן המטבע הבינלאומית, ונפח סחר דומה צפוי על ידי משרד הכלכלה הסורי לשנת 2010. המסחר, לעומת זאת, הוא כמעט לגמרי חד כיווני. הייצוא מסוריה לסין היווה פחות מאחוז אחד מסך היקף הסחר והסתכם ב-5.6 מיליון דולר, ואילו היצוא מסין לסוריה הסתכם ב-2.2 מיליארד דולר והפך את סין ליבואנית העיקרית של סוריה.^[1][2] סין מעורבת באופן פעיל בתעשיית הנפט בסוריה. תאגיד הנפט הלאומי של סין הוא שותף במיזם משותף עם חברת הנפט הלאומית של סוריה ורויאל דאטש של בחברת הנפט אל-פוראט, הקונסורציום העיקרי המייצר נפט במדינה. קונסורציום אל-פוראט מייצר כמאה אלף חביות ליום (bpd). סינופק היא חברת נפט סינית נוספת שהייתה פעילה מאוד במכרזי חיפושי הנפט האחרונים. בינואר 2022, סוריה הצטרפה ליוזמת החגורה והדרך של סין.^[3] בספטמבר 2023 הגיע אסד לביקור רשמי בסין, בין השאר, כדי לבקש סיוע כלכלי לשיקומה של סוריה.^[4]

ביוני 2020 הייתה סוריה אחת מ-53 מדינות שתמכו בחוק הביטחון הלאומי בהונג קונג באו"ם.

מוסלמים סינים לחמו נגד יפן במלחמת העולם השנייה. בשנת 1939 על מנת לזכות בתמיכה בסין במדינות מוסלמיות, ביקרו במצרים, בסוריה ובטורקיה הוי המוסלמי מה פוליאנג (馬 賦 良) והאיגור המוסלמי איסה יוסף אלפטקין. המנהיגים ההינדים טאגור וגנדי וג'ינה המוסלמית דנו שניהם במלחמה עם המשלחת הסינית המוסלמית בהנהגת מה פוליאנג, בעוד בטורקיה נפגש איסמט אינני עם המשלחת המוסלמית הסינית.

העיתונים בסוריה דיווחו על הפצצתם של מוסלמים סיניים על ידי מטוסי הקרב של היפנים. המשלחת סיירה באפגניסטן, איראן, עיראק, סוריה ולבנון. שר החוץ, ראש הממשלה ונשיא טורקיה נפגשו עם המשלחת המוסלמית הסינית לאחר שהגיעו דרך מצרים במאי 1939. גנדי וג'ינה נפגשו עם הוי מא פוליאנג ואיגור איסה אלפטקין כשהם מגנים את יפן.

מה פוליאנג, איסה אלפטקין, וואנג זנגשאן, שו וונבו ולין ז'ונגמינג נסעו כולם למצרים כדי להוקיע את יפן בידי המדינות הערביות והאסלאמיות.

בשנת 1969 הוביל הרמטכ"ל, מוסטפא טלאס, משלחת צבאית לבייג'ינג, והבטיח עסקאות נשק עם ממשלת סין. במהלך שנעשה בכוונה כנגד ברית המועצות שניסתה להישאר מחוץ לסכסוך הירושה שהתרחש אז בסוריה, מוסטפא טלאס הרשה לעצמו להצטלם כשהוא מנופף בספרו האדום הקטן של מאו דזה-דונג, חודשיים בלבד לאחר עימותים עקובים מדם בין צבאות סין לסובייטים על נהר אוסורי. כתוצאה מכך, ברית המועצות הסכימה אז לסגת ולמכור נשק לסוריה.

בשנת 1989, לוב הסכימה לממן את רכישת טילי M-9 לסוריה. מכירת הטילים לסוריה בוטלה בלחץ ארצות הברית בשנת 1991.

בשנת 1991 מכרה סין כור נייטרונים מיניאטורי בשם SRR-1 לסוריה. בשנת 2015 סוריה הצהירה על נכונותה להחזיר את האורניום לסין בעקבות פירוק הנשק הכימי שלה.

בשנים 1993 ו-1996 דווח כי סין מסייעת לתוכניות טילים בליסטיים סוריים.

ב-19 באוקטובר 1999 נפגש שר ההגנה של סין, הגנרל צ'י האוטיאן, עם שר ההגנה הסורי מוסטפא טלאס בדמשק, סוריה, כדי לדון בהרחבת הקשרים הצבאיים בין סוריה לסין.

באוגוסט 2016 גואן יופי, מנהל המשרד לשיתוף פעולה צבאי בינלאומי של הוועדה הצבאית המרכזית בסין, הצהיר כי: "הצבאות הסיני והסורי מנהלים באופן מסורתי מערכת יחסים ידידותית, והצבא הסיני מוכן להמשיך ולחזק את חילופי הדברים ואת שיתוף הפעולה עם צבא סוריה". סין תמכה בממשלת סוריה במהלך מלחמת האזרחים בסוריה.

• יחסי החוץ של סין
• יחסי סוריה–רוסיה

• משרד החוץ הסיני על היחסים עם סוריה