ינה וארנאי

יעקב ויינשטיין נולד במשפחה יהודית כבנם של דויד ויינשטיין ושל גולדה ריינר. הוא השלים את לימודיו התיכוניים בעיר הולדתו ולאחר מכן למד באקדמיה לדרמה (כיום שמה האוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע). הוא היה גם קומיקאי יוא מגדר הרגיל.

ביוני 1892 דיווח העיתון "נמזט" כי כיתת הזמר של "בית הספר לתרגול למשחקברחוב ואש" עברה את הבחינה לעיני מספר רב של מתעניינים. בין התלמידים שניגשו לבחינה היה ינה וארנאי, והצגת המבחו שלו הייתה האופרטה "נער כורה פחם נערה כורת פחם" (Szenes legény, szenes leány).

• הוא החל את הקריירה שלו ב"תיאטרון העם" בבודפשט, שם חתם על חוזה עם קלמן פורז'ולט.
• הוא שיחק בקאשה בין 1900 לבין 1903
• בברטיסלאבה (אז הונגריה) בין 1903 לבין 1905, שם במרץ דיווח העיתון שופרון על משחק ה"פרו בונו" של וארנאי.

"השחקן המצוין ראוי לחלוטין לתמיכת הקהל"

כתב העיתון.

• בארד (אז הונגריה) בין 1905 לבין 1921, שם חגגו לו בינואר 1921, 25 שנה לקריירה שלו.

"אפשר לראות אמנות עליזות גדולה יותר משלו רק בתיאטרון הקומדיה של בודפשט"

כתב העיתון-Vásárhelyi Reggeli Újság.

• בין 1921 לבין 1924 הוא היה חבר בתיאורון רנסאנס בבודפשט,
• לאחר מכן בין 1924 לבין 1927 בתיאטרון ההונגרי
• בין 1927 לבין 1929 בתיאטרון מרכז העיר.
• לאחר מכן הוא פרש לגמלאות, אך עדיין הופיע ב-1930 בתיאטרון ההונגרי
• ב-1931 בתיאטרון האופרטה של בודפשט
• ב-1933–1934 בתיאטרון ככר בתלן
• ב-1934 בתיאטרון קיראי
• ב-1938 ב"תיאטרון האמנים" (Művész Szinház)

בין השנים 1939 לבין 1944 הוא יכול היה להופיע בשל החוקים היהודיים, רק על הבמה של תיאטרון גולדמארק ורק בפני קהל יהודי במסגרת פעילות האמנותית של אומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך. במקום האחרון זה שיחק

• במחזה של לאיוש באלינט במחזה "תמר"
• ביצירתו של דז'ה סומורי אליס טקאץ'
• "שעון הזהב" של ארנה ספ

לאחר מלחמת העולם השנייה שיחק עד 1947

• ב"תיאטרון החופשי (Szabad Színház)
• ובתיאטרון ההונגרי.

העיתון סאבאד סו (Szabad Szó) פרסם את החדשות הבאות ביוני 1946:

"תיאטראות בודפשט החליטו 'לאמץ' שחקן פנסיונר וראוי כילד שלהם ולטפל בו. האימוץ הראשון כבר התרחש, הדוד הזקן (אז בן 74 שנחשב לזקן מופלג בתקופה זו) ינה וארנאי הפך ל'ילד' של התיאטרון ההונגרי".

אשתו הייתה קלוטילד דויטש (1880–1960),^[3] בתם של אדולף דויטש ושל אדל מרקוס, איתה התחתן ב-8 ביולי 1900 בבודפשט.

ילדיהם:

• לאסלו אישטוואן וארנאי (1901–?) פקיד הבנק. אשתו השנייה הייתה מרגיט מילר (1896–1957).
• פירושקה וארנאי (1907–1970). בעלה היה יוז'ף פראגו.

תפקידי התיאטרון העיקריים

• שייקספיר: המלט - פולוניוס
• פרנץ הרצג: בריגדיר אוצ'קאי - פיבר
• פרנץ הרצג: שלושת המוסקטרים - פולאצ'ק
• מולייר: הקמצן - הרפגון
• זולטאן סאבו: אומללות מקושטת - צ'ורנה
• יוז'ף קטונה: באנק באן - טיבורץ
• מקסים גורקי: מקלט לילה - לוקה

תפקידי קולנוע

• מלך הקולנוע (1913) - ואריו
• מטר אביבי (1932) - אורח קבוע בבית הקפה, רופא
• פירי יודעת הכל (1932) - בעל כנרית

• לקסיקון אמנויות התיאטרון ההונגרי . עורך ראשי. ג'רג' סקיי. בודפשט, הוצאה לאור אקדמית, 1994.
• לקסיקון הונגרי לאמנויות הבמה . עורך אלדאר שופפלין. בודפשט, אגודת השחקנים הלאומית ומכון הפנסיה, .1929.
• הביוגרפיה שלו באתר של Hanosfilm (סרט מדבר)
• ביוגרפיה שלו באתר אומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך

מדיה וקבצים בנושא ינה וארנאי בוויקישיתוף

• ינה וארנאי. אמנים יהודים בסערה באתר התאחדות הקהילות היהודיות בהונגריה
• ינה וארנאי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• ינה וארנאי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)