יעקב נחמיאס

נחמיאס נולד בנס ציונה וגדל בראשון לציון, הוא למד בבית הספר חביב ובלרנקה שבקפריסין. הוא התנדב לארגון ההגנה. במלחמת העצמאות שירת כמפקד מחלקה וסגן מפקד פלוגה א' בגדוד 52 של חטיבת גבעתי. באפריל 1948 פיקד על סבלי חומרי הנפץ במתקפה על מפקדת חסן סלאמה. בהמשך המלחמה השתתף בקרבות על משלטי חוליקאת. לאחר המלחמה שימש מפקד גוש יואב וגוש מגן.

ב-1955 עבר לאגף המודיעין, הוא שירת ביחידה 504 כמפעיל סוכנים בגזרות ירדן ומצרים, פיקד על בסיס קת"ם דרום, השתתף במבצע חיסולו של מוסטפא חאפז והיה מפעילו של וולפגנג לוץ.^[1]

בשנות השישים הושאל מאגף המודיעין למוסד, בו שירת ביחידת "קיסריה" ושהה מחוץ לישראל.

לאחר סיום משימותיו במוסד חזר לשירות באמ"ן, הוא עסק ופיתח את תחום חקירת השבויים, פיתח את תחום הלוחמה הפסיכולוגית והקים את יחידה 560 לפעילות בנושאים אלו. בזכות מיסוד תחום חקירת השבויים בצבא כונו חוקרי השבויים "הילדים של יענקל'ה".^[2] בתקופתו כמפקד היחידה צורפו חוקרי שבויים מטעם היחידה ליחידות החוד של הצבא, הוקם מתקן "עדן", מתקן ייעודי לחקירות, ומוסדה הכשרתם של טייסי חיל האוויר להתמודדות עם חקירות בשבי.^[3] בשנים 1970–1974 פיקד על יחידת חצב בתחום המודיעין הגלוי. במהלך מלחמת יום הכיפורים הקימה היחידה בפיקודו בסיס קדמי בשדה התעופה פאיד ממערב לתעלת סואץ.

לאחר שחרורו הצטרף למשטרת ישראל שם פעל כסגנו של קצין מודיעין ראשי סמי נחמיאס, בתחום המלחמה בפשע המאורגן. חיבר תזכיר על מצב הפשע המאורגן בישראל ודרכי הטיפול בו, שממנו עלתה תמונה קשה של התמודדות לקויה ביותר של המשטרה בפשע המאורגן. הוא התפטר מהמשטרה לאחר שחש שראשיה לא פועלים נגד פעילות זו.^[4]

במחצית השנייה של שנות השמונים, שימש כיועצו לענייני מיעוטים של שר התעשייה והמסחר אריאל שרון ופעל בתחום קידום התעשייה במגזר הלא יהודי. הוא כיהן כיושב ראש הוועדה החקלאית בראשון לציון.

ערך את הספרים:

• גדוד 52 של חטיבת גבעתי במלחמת העצמאות תש"ח-1948
• משפחות חקלאיות בראשון לציון

נחמיאס היה נשוי ואב לשתי בנות ושני בנים.

• יגאל סימון, "קצין עם נשמה", מבט מל"מ, גיליון 65, פברואר 2013

• יעקב נחמיאס באתר אלבום המשפחות - עדת ראשון לציון