יצחק אבן מר שאול
יצחק בן לוי אבן מר שאול אליסאני[1] היה מדקדק, משורר ופייטן ספרדי בסוף המאה ה-10 ובתחילת המאה ה-11, מראשוני המשוררים בשירת ימי הביניים של יהדות ספרד וממניחי היסוד של האסכולה הפייטנית ספרדית.[2] נודע בעיקר בשל פיוטו אלהי אל תדינני כמעלי.
| לידה | לוסנה |
|---|---|
| שפות היצירה | עברית |
| סוגה | פייטן, משורר, מדקדק |
| יצירות בולטות | אלהי אל תדינני כמעלי |
| תקופת הפעילות | המאה ה-10 – המאה ה-11 |
| השפיע על | יונה אבן ג'נאח |
| צאצאים | לוי אבן מר שאול  |
  | |
ביוגרפיה
נולד בלוסינה שבספרד, שרוב תושביה היו יהודים, וכונתה על ידי משה אבן עזרא "עיר השירה".[3] היה מחכמי העיר ולימד לשון מקרא ושירה, בין השאר את המדקדק יונה אבן ג'נאח, שהיה תלמידו בסביבות שנת 1000, והעיד עליו כי היה איש אמת עד כדי שכאשר הרהר בפירוש הביטוי "אליך כיסיתי" (ספר תהלים, פרק קמ"ג, פסוק ט') ולא מצא לו פירוש מניח את הדעת חדל מלומר את פרק התהלים 'בתפילת הלילה'.[4][5] אבן ג'נאח מזכיר אותו ב'ספר הרקמה' שש פעמים,[6] בין היתר שהתווכח עמו בענייני לשון שהיו מוזרים בעיניו בפיוטיו.[7] היה פייטן נודע, ושיריו היו נפוצים בהעתקות רבות בספרד ומחוץ לה, והגיעו גם למדקדקי מצרים שהתווכחו עמו על צורה לשונית באחד מפיוטיו.[8] ע' פליישר זיהה את המשורר בעל השבעתות והקדושתא לחתן יצחק בר לוי, עם אבן מר שאול.[9] משה אבן עזרא מזכיר את אבן מר שאול יחד עם בן דורו ומקומו, יצחק אבן ג'יקטיליה, ומציין כי התחרו זה בזה וכי בקיאותו בספרות ערב של אבן ג'יקטיליה היתה גדולה יותר משל אבן מר שאול.[10]
יצירתו
שיריו
יצירתו של אבא מר שאול הייתה חדשנית; ראשית במשקל: בשירה הקדם ספרדית, לא הייתה שיטת שקילה סדירה אלא הפיוטים היו במשקל התיבות (בכל טור סכום מילים מסוים) או משקל ההטעמות (בכל טור מספר מילים עם הטעמה כבדה תוך התעלמות ממילות קישור, עזר, יחס ומילים קצרות או ללא חשיבות) או ללא משקל כלל. דונש הנהיג שיטת משקל כמותית (בכל טור סך הברות ארוכות וסך הברות קצרות). אבא מר שאול, בפיוטיו, הקפיד בעקביות על המשקל המדויק לפי המשקל ההברתי דקדוקי (בכל טור סך מסוים של הברות בין אם ארוכות ובין אם קצרות) הספרדי שנפוץ לאחר מכן, וייתכן שאף חידשו בספרות העברית.[12] באופן חדשני לדורו אף 'כפה' אותו על סוגות שירה שונות, ועל רוב הסיומות המקראיות, דבר שאיננו מקובל בפייטנות הספרדית, והביא חלק מהחוקרים לחשוב שהוא הגזמה וירטואוזית במעשה השקילה כדי להנכיח את המשקל ההברתי.[13]
בנוסף, היה מן הספרדים הראשונים, ואולי הראשון, שעיצב שירי קודש מעין אזוריים.[13][12] חידש בפייטנות הספרדית את התבנית, הקדומה והמיושנת בזמנו, ה'שבעתא', וחידש את מבנה על ידי הרחבה של היקף המחרוזות הראשיות והוסיף על חלק מהחטיבות קטע שקול במשקל ההברתי.[14] סגנונו בשירת הקודש דומה בכמה פרטים לשל בן דורו המבוגר, יוסף אבן אביתור. הושפע מדונש בשירי החול שלו.[15]
בשיריו, בפרט בשירת החול, מרובים סימני ההשפעה הערבית, ורוב ההבאות של שיריו בספרות בני דורו ואחריה, מציגים את אבן מר שאול כמרובים במוטיבי השירה החילונית הערבית כמו "השריפה" שפורצת בקרבי האוהב, "סוד האהבה" ששומרים מפני הזולת, "הצבי" המתאר נער נאה הגורם ייסורים למאהבו - אבן מר שאול (ובן דורו יצחק אבן כ'לפון) היה הראשון להכניס דימוי זה אל הספרות העברית,[16] ועוד.[17] אבן מר שאול היה מהראשונים לחבר שיר חשק בספרד, והראשון לחבר שיר חשק טיפוסי.[18]
התפרסם בעיקר בגלל הבקשה השקולה שכתב "אלהי אל תדינני כמעלי", שנקלטה במחזורים בהרבה מארצות אירופה המערבית ועד להודו, ותבניתה היה מודל לחיקוי לפייטנים רבים כמו ריה"ל ומשה אבן עזרא שחיברו שירים במתכונת דומה.[5] החוקר ח' שירמן כתב, כי אבן מר שאול לא מביע מקוריות ועושר רעיונות חדשים, אך מיטיב לנסח את הרעיונות המוצגים בשיריו; ”הפייטן אינו חוצב להבות-אש בדבריו, אינו מדהים ומזעזע את הקורא. כנגד זה גורם הוא סיפוק רב לנפש הצמאה ליופי טהור. לשונו מזוקקת ומפכה בנחת, צליל מיליו וקצבן ערבים לאוזן”.[17] גם פיוט ה"מי כמכה" שלו, מהווה אחד מהדוגמאות הראשונות בז'אנר זה הפותח ב"מי כמכה", כל מחרוזותיו נגמרות בפסוקים מהתנ"ך, הנגמרים באותה המילה (בפיוט זה - ה') ומתארים מאורעות היסטוריים או את סיפור תולדות העולם. אבן מר שאול מביע גם געגועים משיחיים בסליחה "ירצה נא את שועי",[19] בו הוא מצפה ליום עליית הנגאלים להר ציון וליום נקמתו של ה' באויביהם האכזריים של ישראל.[20]
עד לעת החדשה, נודעו רק מספר פיוטים קטן ממנו, ביניהם הבקשה "אלהי אל תדינני כמעלי" והתוכחה "הכל יפחדו וירהו".[21] ח' שירמן וזיהה עוד מספר פיוטים, בין השאר מהגניזה הקהירית, כפיוטיו של אבן מר שאול, כמו הסליחה "ירצה נא את שועי",[19] חלק של פיוט ל"מי כמכה", ושיר חשק "צבי חשוק באספמיה", ובנוסף כמה שירים מסופקים שייתכן שהם ממנו.[22] חלקים משירים נוספים פרסם מנחם זולאי.[23][24] ע' פליישר זיהה פיוטים נוספים עם אבא מר שאול, כמו כמה שזוהו בעבר עם יצחק בר לוי, או שנחתמו כ'יצחק' וסגנונן היה כשל ר' יוסף אבן אביתור, שפליישר, בעקבות זולאי[25] ועוד, הצביע על הקרבה של סגנונו עם של אבן מר שאול.[9][13] אריאל זינדר זיהה מספר סליחות כשל אבן מר שאול, והראה כי אבן מר שאול כתב סדרת סליחות ממוספרות למעמדי הסליחות בלילות חודש אלול. חלק מסליחות אלה היו ידועות קודם לכן, אך נחשבו כסליחות של רבי יצחק אבן גיאת.[26]
חיבורים נוספים
מלבד פיוטיו, בעקבות ציטוטים ממנו, שיערו חלק מהחוקרים כי כתב ספר פירושים על התורה או על חלק ממנה, שלא הגיע לידינו.[7]
לקריאה נוספת
- חיים שירמן, יצחק בן מר שאול המשורר מלוסינה, בתוך: ספר אסף - קובץ מאמרי מחקר, ירושלים ה'תשי"ג, עמ' 496–514.
- חיים שירמן, שירים חדשים מן הגניזה, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ירושלים ה'תשכ"ו 1965, עמ' 157–158
- חיים שירמן, השירה העברית בספרד ובפרובאנס: מבחר שירים וסיפורים מחורזים בצירוף מבואות, מפתחות וציורים, כרך א, מוסד ביאליק, 1954, עמ' 49. (בiw)
- אברהם מאיר הברמן, תולדות הפיוט והשירה, כרך א, רמת גן: מסדה, 1970, עמ' 158–160.
- עזרא פליישר, "הפייטן ר' יצחק בר לוי ופיוטיו", בתוך: שרגא אברמסון ואהרן מירסקי (עורכים), ספר חיים שירמן, ירושלים ה'תש"ל, עמ' 285–318.
- ע' פלישר, משה בר־אשר, אהרן דותן, דוד טנא, גד בן-עמי צרפתי (ע), חדשות ביצירתו של ר' יצחק בר לוי (אבן מר שאול), מחקרי לשון מוגשים לזאב בן־חיים בהגיעו לשיבה, ירושלים: מאגנס, תשמ"ג, עמ' 450-425.
- עזרא פליישר, "השלמות ליצירתו של ר' יצחק בר לוי אבן מר שאול", תרביץ סג [ג] (ניסן ה'תשנ"ד), עמ' 403–442.
- חיים שירמן, תולדות השירה העברית בספרד המוסלמית, ערך השלים וליווה בהערות עזרא פליישר, ירושלים ה'תשנ"ו, פרק שני, עמ' 144–150.
- אריאל זינדר, סליחות חדשות ליוסף אבן אביתור וליצחק בן לוי אבן מר שאול, קבץ על יד כה (לה), ירושלים ה'תשע"ז, עמ׳ 157–208.
קישורים חיצוניים
- שירי יצחק אבן מר שאול בפרויקט בן-יהודה
- ריצ'רד גוטהייל, "יצחק אבן מר שאול", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- מידע על יצחק אבן מר שאול בקטלוג הספרייה הלאומית