כלכלת בהוטן
בהוטן היא אחת המדינות הקטנות והפחות מפותחות בעולם, מבוססת על חקלאות וייעור, המספקים את הפרנסה העיקרית עבור למעלה מ־60% מהאוכלוסייה. החקלאות מורכבת ברובה מחקלאות קיום (אנ'), חקלאות חוות היימרות מזון לצריכה עצמית) וגידול בעלי חיים. הרים סלעיים שולטים בשטח והופכים את סלילת הכבישים ובניית התשתיות האחרות לקשות ויקרות.
 | |
| דירוג עולמי | תמ"ג: 182; תמ"ג לנפש: 150 |
|---|---|
| מטבע | נגולטורם  |
| סטטיסטיקה | |
| תמ"ג | 2,540 |
| תמ"ג לנפש | 3,207 |
| צמיחה כלכלית | 7.70% (דירוג: 11; הערכה לשנת 2015) |
| מדד ג'יני | 38.7 (דירוג: 72; 2012) |
| כוח עבודה | 348,800 (הערכה לשנת 2015) |
| אבטלה | 3 אחוז (נכון ל־2014) |
| הנתונים מבוססים בעיקר על: ספר העובדות העולמי של ה-CIA הסכומים הנקובים בדולרים בערך זה, הכוונה לדולר אמריקאי, אלא אם כן צוין אחרת | |
  | |
הכלכלה נמצאת בקשר הדוק עם כלכלת הודו, הודות לקיום קשרים חזקים של סחר, ותלות בסיוע הכספי של הודו. רוב הייצור במגזר התעשייתי הוא מסוג התעשייה הביתית. מרבית פרויקטי הפיתוח, דוגמת סלילת כבישים, נשענים על מהגרי עבודה מהודו. תוכניות חינוך, חברה וסביבה מתבצעות בתמיכתם של ארגוני פיתוח רב-צדדיים.
כל תוכנית כלכלית מביאה בחשבון את רצונה של הממשלה להגן על סביבתה של המדינה ועל המסורות התרבותיות שלה. לדוגמה, הממשלה, נזהרת עם הרחבת התיירות, על ידי ניתובה לתיירות של אנשים עמידים. כך לדוגמה, מעבר לתשלום על ויזת תייר על סך 40 דולרים אמריקנים, על המבקרים הזרים (זולת מבקרים מהודו ובנגלדש), לשלם מיסים הנעים בין 180 ל-290 דולר ליום, וייתכן שאף יותר[1]. בקרות מפורטות ומדיניות לא ודאית בתחומים כמו רישוי תעשייתי, סחר, עבודה וכספים ממשיכים לפגוע בהשקעות זרות. יצוא חשמל הידרואלקטרי להודו הגביר את הצמיחה הכוללת של בהוטן, אף שהתמ"ג צנח בשנת 2008 נוכח ההאטה הכלכלית בהודו, שוק הייצוא העיקרי שלה.
מגמה מקרו-כלכלית
זהו תרשים מגמה של תוצר מקומי גולמי של בהוטן במחירי שוק[2] לפי קרן המטבע הבינלאומית:
| שנה | תוצר (מיליוני BTN) | תוצר (מיליוני דולר) |
|---|---|---|
| 1985 | 2,166 | 175 |
| 1990 | 4,877 | 279 |
| 1995 | 9,531 | 294 |
| 2000 | 20,060 | 460 |
| 2005 | 36,915 | 828 |
| 2008 | 45,000 | 1280 |
פוטנציאל ייצור החשמל של המדינה, הנובע מהגאוגרפיה שלה, המייצרת נהרות המאפשרים הפקת אנרגיה הידרואלקטרית, וכן האטרקציות התיירותיות הנמצאות בשטחה, מהווים משאבים מרכזיים שעשויים לעזור לפיתוחה הכלכלי. ממשלת בהוטן עשתה התקדמות מסוימת בהרחבת הבסיס היצרני של המדינה ושיפור הרווחה החברתית.
בשנת 2004 הייתה בהוטן למדינה הראשונה בעולם שאסרה על עישון ומכירת טבק.
קישורים חיצוניים
- סיכויים כלכליים גלובליים: צפי לצמיחה של דרום אסיה, הבנק העולמי, 13 בדצמבר 2006