לאורה תרזה אלמה-טדמה
לאורה תרזה אלמה-טדמה, באנגלית: Laura Theresa Alma-Tadema ( 16 באפריל 1852 – 15 באוגוסט 1909) הייתה ציירת בריטית שהמתמחתה בסצנות ביתיות וז'אנריות של נשים וילדים. 18 מציוריה הוצגו באקדמיה המלכותית לאמנויות. בעלה, סר לורנס אלמה-תדמה, היה גם הוא צייר.
 | |
| לידה | 16 באפריל 1852 לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| פטירה | 15 באוגוסט 1909 (בגיל 57) Hindhead, הממלכה המאוחדת |
| שם לידה | Laura Theresa Epps |
| מקום קבורה | בית הקברות קנסאל גרין |
| תחום יצירה | ציור ז'אנר |
| יצירות ידועות | Airs and graces |
| בן או בת זוג | לורנס אלמה-טדמה |
  | |
חיים
בתו של ד"ר ג'ורג' נפוליאון אפס (אנ') (שהיה אחיו של ד"ר ג'ון אפס (אנ')), היו לה שתי אחיות שהיו גם הן ציירות (אמילי למדה אצל ג'ון ברט (אנ'), ואלן אצל פורד מדוקס בראון).
בביתו של מדוקס בראון פגש אותה אלמה-תדמה לראשונה בדצמבר 1869, כשהייתה בת 17 והוא בן 33. (אשתו הראשונה נפטרה במאי באותה שנה.) הוא התאהב בה ממבט ראשון,[1] ובחלקו הייתה זו נוכחותה בלונדון שהשפיעה עליו לעבור דירה באנגליה ולא למקום אחר כאשר נאלץ לעזוב את היבשת בעקבות פרוץ מלחמת צרפת-פרוסיה בשנת יולי 1870.
בהגיעו ללונדון בתחילת ספטמבר 1870 עם בנותיו הקטנות ואחותו, אלמה-תדמה לא בזבז זמן ביצירת קשר עם אפס, ונקבע שהוא יעביר לה שיעורי ציור. במהלך אחד מאלה, הוא הציע נישואין. מכיוון שהיה אז בן שלושים וארבע ולאורה הייתה רק בת שמונה עשרה, אביה התנגד בתחילה לרעיון. לבסוף הסכים ד"ר אפס בתנאי שהם ימתינו עד שיכירו זה את זה טוב יותר. הם נישאו ביולי 1871, אף שנישואים שניים אלה התבררו כחסרי ילדים, הם גם התגלו כעמידים ומאושרים, כאשר לורה פעלה כאם חורגת לבנות בעלה מנישואיו הראשונים.
הסלון של פריז ב-1873 העניק לאלמה-תדמה את הצלחתה הראשונה בציור, ובשנת 1878, בתערוכה הבינלאומית של פריז, היא הייתה אחת משתי האמניות האנגליות היחידות שהציגו.[2] התצוגות האחרות שלה כללו את האקדמיה המלכותית (מ-1873), את גלריית גרוסוונור בלונדון. אלמה-תדמה הציגה את עבודותיה בארמון האמנויות היפות בתערוכה העולמית של קולומביה ב-1893 בשיקגו, אילינוי.[3] היא גם עבדה מדי פעם כמאיירת, במיוחד עבור The English Illustrated Magazine, והייתה ידועה כמארחת במגוריהם בלונדון בריג'נטס פארק ולאחר מכן בגרוב אנד רואד.
אלמה-תדמה נפטרה ב-15 באוגוסט 1909;[4] בעיתון "טיימס" שהודפס יומיים לאחר מכן נכתבו הנסיבות שהובילו למותה:
ליידי אלמה-תדמה בילתה את החודשים יוני ויולי בבית חולים בגרמניה, ממנו חזרה לפני מספר ימים במצב חלש מאוד. הומלץ לה לעזוב את העיר מיד, והיא נכנסה למוסד בהינדהד (אנ'). כאן מחלתה קיבלה לפתע תפנית קריטית ביום שישי האחרון והיא נפטרה ללא כאב לאחר חוסר הכרה של שעות רבות בליל יום ראשון.[5]
בשנה שלאחר מכן התקיימה תערוכת זיכרון לעבודותיה באגודה לאמנות יפה.
סגנון
אלמה-תדמה התמחתה בסצינות ביתיות וז'אנריות סנטימנטליות ביותר של נשים וילדים, לעיתים קרובות במסגרות ובסגנון ההולנדי של המאה ה-17, כמו "התחלה של אהבה", "סבבה", "מזמור", "ליד הדלת" ו"שמש".[6] היא ציירה כמה נושאים ונופים קלאסיים הדומים לאלו של בעלה, אבל באופן כללי הושפעה בעיקר מאמנות הולנדית של המאה ה-17, שהייתה הרבה פחות מאופקת ביצירתה משלו. היא למדה את יצירותיהם של ורמיר ודה הוך בביקורים בארצות השפלה.[7] אלמה-תדמה, כמו בעלה, מנה את עבודתה באופן כרונולוגי בכך שמספרה אותם.
קישורים חיצוניים
- לאורה תרזה אלמה-טדמה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)