ליגת העל הפנמית

בשנת 1987, קבוצת חברים המורכבת מג'יאנקרלו גרונצ'י, ז'אן דומבורג, אדגר פלזס, ג'ורג' זלנסקי, אנחל ואלרו וחואן קרלוס דלגדו, ייסדו את תחרות ה-Asociación Nacional Pro-Fútbol (בתרגום לעברית: "האיגוד הלאומי למען כדורגל") או בקיצור ANAPROF ב-26 בפברואר 1988, שמטרתה הייתה לארגן את הכדורגל המקצועני בפנמה, על מנת להעלות את רמתה של הנבחרת הלאומית הפנמית לטווח ארוך.

הקבוצות המייסדות של הליגה בעונתה הראשונה היו: צ'ירילאנקו (שמקורה בבוקה דל-טורו), דפורטיבו לה פרוויסורה (שכיום נקראת סן פרנסיסקו ומקורה בלה צ'וררה), וגם: דפורטיבו פרו, אורו קיקרס, פלאזה אמאדור, וטאורו (שמקורן בפנמה סיטי).

הליגה החלה בפברואר 1988, וכללה טורניר שנתי ארוך, ובו נפגשו כל הקבוצות בליגה בבית ובחוץ, והראשונה זוכה באליפות הליגה.

מ-1994 עד 1996, הכדורגל הפנמי התפצל בין ליגת ANAPROF לליגה היריבה החדשה שנוסדה, LINFUNA. לליגה החדשה שנוצרה היה אישור של התאחדות הכדורגל הפנמית והכרה של פיפ"א, ובראשה עמד רולנדו מרקו הרמוסו, ולאחר מכן אריאל אלווארדו. בין היתר הובאו קבוצות מליגת ANAPROF פרוחאזה ואליאנסה הובאו לליגה. הליגה התקיימה בשנים האלו ובשניהם זכתה קבוצת אראב יונידו ( "עראב יונייטד" קבוצה של מהגרים ערבים שמקורה בקולון), שלימים הפכה לאחת הקבוצות הבולטות בליגה הפנמית. לאחר תיווך של ארגון CONCACAF, הסכסוך נפתר בינואר 1996, והקבוצות התמזגו לליגה אחת של 12 קבוצות תחת השם ANAPROF.

פורמט זה המשיך עד 2001, ובעונה זו חולה הליגה לטורנירים קצרים במתכונת אפרטורה וקלאוסורה כפי שמקובל ברוב הליגות במדינות אמריקה הלטינית. בשנת 2009 שינתה הליגה את מיתוגה ומאז נקראת "Liga Panameña de Fútbol" (בקיצור LPF).

ב-2021 ה-LPF שינתה את מבנה הליגות, כאשר הליגה הורחבה מ-10 ל-12 קבוצות ללא ירידת ליגה, וליגת המשנה הורחבה מ-8 קבוצות ל-24 קבוצות לאחר שאוחדו קבוצות הנוער (מתחת לגיל 20) וקבוצות מילואים עם קבוצות מליגת המשנה.

העונה של הליגה מחולקת לשני טורנירים הנקראים אפרטורה וקלאוסורה. הקבוצות מחולקות לשני אזורים (מזרח ומערב). האזור המזרחי מורכב מהקבוצות: טאורו, פלאזה אמאדור, אליאנסה, קלוב דפורטיבו דל אסטה, אראב יונידו וספורטינג סן מיגליטו. האזור המערבי מורכב מהקבוצות: הררה, קלוב אתלטיקו אינדנפנדיינטה, ורגואס, קלוב יוניברסטיריו, צ'יריקי וסן פרנסיסקו.

לשני הבתים יש פורמט זהה. לכל בית יש שני שלבים: השלב הראשון הוא סבב אחד וחצי שבו כל קבוצה משחקת נגד כל קבוצה פעמיים באותו הבית, פעם בבית ופעם בחוץ, ופעם אחת נגד כל קבוצה מהאזור השני. שלוש הקבוצות הראשונות בליגה עולות לשלב אחרון, שלב נוקאאוט שמגיע לשיאו במשחק גמר. השלב הסופי מורכב מ-3 מחזורים. קבוצות הסיבוב הראשון הממוקמות במקום ה-2 ישחקו מול הקבוצות הממוקמות במקום ה-3 (מקום 2 של המזרח מול מקום 3 של המערב ומקום 2 המערב מול מקום שלישי מזרח).

המנצחים יעברו לחצי הגמר שבו הם יפגשו את הקבוצות המדורגות ראשונות (מקום ראשון במערב מול מנצח הפלייאוף ומקום ראשון במזרח מול מנצח הפלייאוף השני). חצאי הגמר הם 2 משחקים נוקאאוט בבית ובחוץ. לאחר מכן הגמר הוא משחק יחיד במקום נייטרלי.

לכל טורניר אפרטורה/קלאוסורה יש 16 משחקים מהעונה הסדירה (פעמיים מול כל קבוצה מאותה אזור + פעם אחת (1) מול כל קבוצה (6) באזור הנגדי). בשלב הגמר יש בסך הכל: 2 משחקים בפלייאוף הסיבוב הראשון + 4 משחקים בחצי הגמר + משחק גמר יחיד. הסיבוב הראשון של הפלייאוף הוא משחקי שלב אחד (הקבוצה במקום השני בכל אזור משחקת בבית). חצי הגמר הם צמד משחקי בית וחוץ.

לגבי לוח הזמנים בעונה הרגילה: לוח הזמנים של כל הטורניר מוגדר ל-16 ימי משחק. 10 משחקים מול קבוצות באותו האזור + 6 משחקים מול אזור יריב. באפרטורה יתמודדו קבוצות מהמזרח רק פעם אחת מול קבוצות מהמערב. הקבוצה שתשחק בבית באפרטורה תצטרך לשחק בחוץ כאשר תתמודד מול אותה קבוצה לאחר מכן בקלאוסורה. כך הליגה יכולה להבטיח שהמזרח והמערב יתמודדו זו מול זו בבית וחוץ בתום שני הטורנירים באופן הוגן. כאשר משחקים נגד קבוצות באותה האזור, כל קבוצה תתמודד עם משחקי בית וחוץ בפתיחה ובסיום.

האלופות של שני הטורנירים + הקבוצה הבאה בדירוג הטוב ביותר מעפילות לליגת CONCACAF.

תארים לפי קבוצה