מגדלי השעון העות'מאניים בישראל

ב-1900 חל יום השנה ה-25 לשלטונו של הסולטאן עבדול חמיד השני על האימפריה העות'מאנית. כדי לציין אירוע זה הורה הסולטאן על הקמת כ-100 מגדלי שעון ברחבי האימפריה שיסמלו את כניסתה לעידן המודרני. המגדלים הוקמו במרכזן של ערים המשמעותיות עבור האימפריה ובדרך כלל סמוך למוסדות שלטון או על גבי מבנים היסטוריים. רבים ממגדלים אלו נהרסו עם השנים עקב מלחמות ופגעי טבע ורוב המגדלים שקיימים כיום נמצאים בטורקיה.

• 
  מגדל השעון העות'מאני בטריפולי, לבנון
• 
  מגדל השעון העות'מאני באיסטנבול כחלק מארמון דולמאבהצ'ה, טורקיה
• 
  מגדל השעון העות'מאני בבית החולים "אפטל" באיסטנבול, טורקיה
• 
  מגדל השעון העות'מאני באיזמיר, טורקיה
• 
  מגדל השעון העות'מאני באיזמיט, טורקיה

בארץ ישראל הוקמו כנראה שבעה מגדלים לציון שנה ה-25 לשלטונו של עבדול חמיד השני. לפי מחקרו של יהודה לבנוני קיימת מחלוקת אם מגדל השעון בנצרת אכן אמור להיכלל בקבוצה זו. כמו כן נטען שהמגדל בשער יפו בירושלים, שנבנה מעט מאוחר יותר נבנה בעצם לציון 30 שנה לשלטון הסולטן^[1]. בחלק מהמגדלים השעונים שוחזרו ופועלים כיום.

שם המגדל	מיקום	תיאור המגדל	תמונה
מגדל השעון ביפו	כיכר השעון ביפו	הקמת השעון החלה ב-1900 והסתיימה ב-1903 (או 1904) במימון הסולטאן ותורמים נוספים. את השעונים בנה מוריץ שינברג, יזם נדל״ן, שען וצורף יהודי מיפו[2]. המגדל מוצב במרכז השוק הקרוי כיום כיכר השעון ובסמוך למסגד מחמודיה, ל"קישלה" (תחנת המשטרה ביפו ובית המעצר) ולבית הסראייה. ב-1965 שופץ המגדל וב-2001 שופץ שוב. המנגנון של השעון שופץ ב-שנות ה-80 של המאה ה-20 ושופץ שנית ב-2021[3].	.
מגדל השעון בירושלים	מעל שער יפו בירושלים	מגדל השעון בירושלים נבנה ב-1907 מעל שער יפו בחומות העיר העתיקה. המגדל בן ארבע הקומות נבנה מאבן גיר ובנוסף לארבעת השעונים הותקן בראשו גם פעמון. ב-1922, לאחר כיבוש הארץ על ידי הבריטים, הורה המושל השני של ירושלים, רונלד סטורס להרוס את המגדל בטענה שהוא פוגע במראה העתיק של חומת העיר[1]. ב-1925 הוקם בכיכר אלנבי מגדל שעון חדש כחלופה לזה שנהרס ב-1922. מגדל זה נהרס ב-1934.
מגדל השעון בעכו	מעל חאן אל-עומדאן בעכו	מגדל השעון בעכו נבנה מעל פתח הכניסה של חאן אל-עומדאן שנבנה ב-1784. המגדל כולל חמש קומות ובנוי אבן כורכר ובקומה הרביעית הותקנו 4 שעונים. ב-2001, כשעכו העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו, הותקנו במגדל שעונים חדשים כשכל שעון נושא ספרות שונות (עברית, ערבית, לטינית וספרות רגילות)[4]. בלוח שמותקן על המגדל נכתב שהבנייה נעשתה על ידי הממונה על המחוז ג'מאל באשה בפיקוחו של ראש העיר אחמד נואר אפנדי.
מגדל השעון בחיפה	במסגד אל-ג'רינה בעיר התחתית בחיפה	מגדל השעון בחיפה נבנה בחזית מסגד אל-ג'רינה בעיר התחתית בחיפה. המגדל נבנה על ידי ראש עיריית חיפה מוסטפא פאשה אל-ח'ליל מאבני כורכר והוא כולל שש קומות כשבקומה הרביעית הותקנו ארבעה שעונים. עד מלחמת העצמאות שימש המסגד כמסגד הראשי עבור ערביי חיפה כשבסמוך לו כבר ניצב בית סאריה שהקים דאהר אל-עומר (נהרס במלחמת העצמאות). התמונה של המגדל צולמה ב-1905 וניתן להבחין בחלון (שלא קיים יותר) המקושט בדגם של מגן דוד. נכון ל-2022 מותקנים במגדל ארבע שעונים פועלים.
מגדל השעון בצפת	בבית הסראייה בצפת	המגדל הוקם בפינה הצפונית של בית הסראייה בצפת והוא כולל ארבע קומות כשבקומה השלישית הותקנו השעונים ובקומה הרביעית הותקן פעמון. ב-2002 הותקנו במגדל שעונים חדשים (ביוזמת עיריית צפת ו"החברה לפיתוח צפת") אך לאחר מספר חודשים הפסיקו השעונים לפעול. ב-2009 תוקנו השעונים וחזרו לעבוד[5]. הסראייה משמשת כיום כמרכז תרבות, לשכת תיירות עירונית, מרכז לחסידי ברסלב ועוד.
מגדל השעון בנצרת	בבית הסראייה בנצרת	המגדל הוקם מעל הסראייה שהוקמה במאה ה-18 על ידי דהאר אל-עומר. המגדל, העשוי מאבן גיר, בנו מקומה אחת, גבוהה, הכוללת חלונות ומעליהם פתחים עגולים בהם הותקנו השעונים. כיום לא מותקנים שעונים במגדל. לפי מחקרו של יהודה לבנוני קיימת מחלוקת אם מגדל השעון בנצרת אכן נבנה לציון השנה ה-25 לשלטונו של עבדול חמיד השני.
מגדל השעון בשכם (אנ')	בכניסה לקסבה של שכם	המגדל עומד ברחובה הראשי של העיר סמוך לכניסה לקסבה ולייד מסגד צלאח א-דין (אנ'). בערבית נקרא המגדל Manara והכיכר לידו נקראת כיכר מנארה[6]. המגדל בן ארבע קומות כשהשעונים הותקנו בקומה השלישית. כיום השעונים פועלים.

ב-3 במאי 2004 הנפיק השירות הבולאי סדרת בולים בשם "מגדלי שעון עות'מאניים בישראל" וכל אחד מהבולים במחיר נקוב 1.30 ש"ח. הסדרה כוללת את המגדלים, בצפת, ירושלים, עכו, חיפה ויפו^[7][8]. למרות שיש שבעה מגדלים בארץ כללה הסדרה בולים של חמישה מגדלים לאחר שהוחרגו המגדל בנצרת (בטענה שייתכן ואינו שייך לקבוצה הספציפית) והמגדל בשכם (בטענה שהוא בשטחי הרשות הפלסטינית).

• יהודה לבנוני, למי צלצלו השעונים, הוצאה עצמית, 2003
• אבנר וישניצר, היו זמנים - על שעונים ואנשים בשלהי התקופה העוסמאנית, הוצאת מגנס, 2022
• רות קרק, מגדלי השעון בארץ ישראל, עתמול, עמודים 27–88 (1997)

מדיה וקבצים בנושא מגדלי השעון העות'מאניים בישראל בוויקישיתוף

• סליחה עבד אל-חמיד, מה השעה ?, באתר של יואב אבניאון
• מגדלי השעון העותמאניים, באתר הפלי"ם
• עדי חשמונאי, הביג בן של צפת מתעורר לחיים, באתר "מקור ראשון", 11 במאי 2009
• אימפריה בעקבות הזמן, באתר magnespress.co.il,‏ 20 בדצמבר 2022
• סיפור שמתחיל במגדל השעון ביפו, באתר magnespress.co.il,‏3 בפברואר 2023
• מגדלי השעון, באתר chaitours.co.il
• שבעת מגדלי השעון, באתר islamicart.co.il (אורכב, באנגלית)
• בני גבירצמן, המגדל שנמחה מחומות ירושלים, באתר "אבני מורשת"