מבנה יביל

אין לבלבל ערך זה, העוסק במבנה מגורים נייח הניתן לשינוע המכונה בישראל "קרוואן", עם הערך "מעונוע", העוסק בכלי רכב המשמש למגורים שמכונה אף הוא "קרוואן".

מבנה יביל^[א][1], המכונה בישראל גם קרוואן, קרווילה ומגורון, ולעיתים בשם המטעה בית נייד^[ב], הוא מבנה קל הנבנה במפעל (בנייה טרומית), ולאחר מכן מובל לאתר היעד ומחובר לתשתית. מבנים יבילים משמשים לרוב למגורים.

מבנים יבילים משונעים בדרך כלל בגרירה או בהעמסה. הם בדרך כלל ממוקמים במקום קבוע ונותרים שם למשך חיי המבנה. עם זאת ניתן לניידם שוב אם הדבר נדרש, ואם מצבם מבחינת תחזוקה ותשתיות מאפשר זאת.

שני הדגמים העיקריים של בתים ניידים הם רוחב־יחיד ורוחב־כפול. קיים גם רוחב־משולש אך הוא נדיר יותר. את הבית הנייד ברוחב־יחיד ניתן לגרור כיחידה אחת למקומו, בעוד שהדגמים האחרים נגררים למקומם בשתיים או בשלוש יחידות נפרדות.

שימוש נפוץ במבנים ניידים בישראל הוא כפתרון מגורים זמני לקהילה, במסגרתו מועברים מבנים יבילים למקום מסוים ליצירת אתר קרוואנים. מבנה יביל למגורים ברוחב כפול מכונה בישראל "קרווילה", מצירוף המילים "קרוואן" ו-"וילה".

ביישובים רבים מתגוררים התושבים במבנים יבילים עד לקבלת היתרי בנייה, ומשהתקבלו עוברים התושבים לבתי קבע.