אביו היה הרב שאלאמון קוהן (שלמה כהן), אמו הייתה לואיזה אייבנשיץ (או אייבנשוץ). להוריו נולדו שבעה ילדים: איזידור, זיגפריד, ארנולד, דיולה, קמילה, רגינה ומרצל. כילד שמיני הם גידלו ילד מאומץ כבנם פאל אוילקי שהפך לימים לרופא הבטבי של המלכה וילמה של הולנד. מרצל קומור היה בן המשפחה המפורסם מכולם.
קורות חיים
קומור סיים את לימודיו בשנת 1891 מהאוניברסיטה לטכנולוגיה וכלכלה של בודפשט. תחילה עבד במשרד האדריכלות של דייזה ציגלר ואחר כך אצל אלאיוש האוסמן לבסוף התמקם אצל אדן לכנר. אצלו השתתף בעיצוב הפנים של המוזיאון לאמנות שימושית ובהכנת התוכנית שזכתה בפרס הראשון של המכון הגאולוגי. בשנת 1897 פתח משרד משותף עם דז'ה יאקאב שפעל עד שנת 1918. זו הייתה התקופה המוצלחת ביותר בחייו, הוא ושותפו זכו במספר מכרזים ואת תוכניותיהם אלה גם יישמו, בנו, על פי רוב.
הם תכננו בנייני מגורים, מבני ציבור, את בית כנסת בסובוטיצה, בשנת 1902, את ארמון התרבות והיכל העירייה בטרגו מורש, את מלון הנשר השחור באוראדיה בשנים 08–1907, לאחר 1930 פנתה האדריכלות שלו לנטיות מודרניסטיות. עדות לכך היא וילה שתכנן ביחד עם בנו יאנוש קומור ברחוב ארוואצ'קה 4 בבודפשט. גם פעילותו העיתונאית הייתה משמעותית. הוא ייסד בשנת 1901 דו שבועון בשם עיתון הייזמים שקומור היה עורכו הראשי. הוא הביע דעה שהאדריכלות ההונגרית המודרנית יכולה להתפתח רק באמצעות שילוב של מוטיבים לאומיים, צורות מסורתיות וטכנולוגיה מודרנית. בסוף שנות העשרים העביר את עריכת מגזין היזמים לבנו יאנוש, וממנו צמח במהרה מגזין האדריכלים האוונגרדי הנודע "חלל וצורה".
"הבית שבו גר[2] הוכרז כאחד מבנייני הטלאי הצהוב בקיץ 1944. משפחות יהודיות רבות עברו לבית מדירותיהם ברחבי העיר. מרצל קומור נשאר לדור בבית. באמצע נובמבר יצא לבקר את אחותו קמילה ברחוב פאלק מיקשה. אנשי צלב החץ עצרו אותו כנראה והצעידו אותו ברגל למערב המדינה לכיוון הגבול האוסטרי. הוא נרצח באוסטריה (דויטשקרויץ). הוא היה בן 76".[3]
הנצחה
לוח זיכרון על ביתו לשעברבבית מגוריו לשעבר הוצב לוח הזיכרון למרצל קומור, בודפשט, רובע II. רחוב קלטי קארוי 31 / א.
Keiichi Tahara: Az Európai Szecesszió. Art Nouveau/Modernismo/Jugendstil. (Fordította: Fellegi Balázs. Magyar Kiadás: GLÓRIA kiadó 2001. 360-363, és 374-381.
A szabadkai városházát választották Szerbia hét csodája egyikének
Szabadka város. A városháza építése – A stílusok harca