ניז'ינסקי (סרט)

סרט משנת 1980

ניזינסקיאנגלית: Nijinsky) הוא סרט ביוגרפי אמריקאי משנת 1980 בבימויו של הרברט רוס, עם אלן בייטס, ג'ורג' דה לה פניה ולזלי בראון בתפקידים הראשיים.

ניז'ינסקי
Nijinsky
כרזת הסרט
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס עלביוגרפיה של רומולה דה פולסקי על וצלב ניז'ינסקי
בימויהרברט רוס
הופק בידינורה קיי, הרי זלצמן
תסריטיו וילר
עריכהויליאם ריינולדס
שחקנים ראשייםג'ורג' דה לה פניה
אלן בייטס
לזלי בראון
צילוםדגלאס סלוקומב
מדינהארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
חברה מפיצהפרמאונט
שיטת הפצהוידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה20 במרץ 1980
משך הקרנה129 דקות
שפת הסרטאנגלית,
סוגהסרט ביוגרפי, סרט להט"בי, סרט דרמה, סרט מוזיקלי עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'וnijinsky80
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

התסריט מבוסס על הביוגרפיה של רקדן הבלט המפורסם וצלב ניז'ינסקי שנכבה על ידי אשתו רומולה דה פולסקי. הסרט מתמקד ברומן ההומוסקסואלי בינו לבין האמרגן שלו, סרגיי דיאגילב (בייטס). זה היה הסרט ההוליוודי הגדול הראשון שהעז לטפל בנושא אהבת גברים.

זה סרטו הראשון של רקדן הבלט, הכוריאוגרף והשחקן ג'ורג' דה לה פניה שהיה מהרקדנים הבולטים בתיאטרון הבלט האמריקאי. זה גם סרטו הראשון של ג'רמי איירונס.

בסרט יש קטעי בלט רבים:

תקציר העלילה

שנת 1912, סרגיי דיאגילב בעל להקת הבלט המפורסמת בלט רוס, מגיע בבוקר להעיר את הרקדן הראשי שלו ואהובו וצלב ניז'ינסקי (ג'ורג' דה לה פניה). הוא עומד לבצע את הבלט רוח הוורד עם כוריאוגרפיה של מיכאיל פוקין (ג'רמי איירונס), עיצוב תפאורה ותלבושות של ליאון באקסט (רונלד לייסי) ומוזיקה של קרל מריה פון ובר. לצדו תופיע הרקדנית המפורסמת תמרה קרסבינה (קרלה פרקי) שהגיעה באופן מיוחד מסנקט פטרבורג.

ההצלחה עצומה. בקהל יושבת רומולה פון פולסקי (לזלי בראון) עם אמה אמיליה מרקוש (ג'נט סוזמן). רומולה לוקחת שיעורי בלט אצל המורה המפורסם אנריקו צ'קטי (אנטון דולין) כדי שתוכל להתקבל ללהקה אפילו בתפקיד קטן ותוכל להיות לצד ניז'ינסקי.

דיאגילב מכיר בכישרונו של ניז'ינסקי גם ככוריאוגרף ונותן לו ליצור את הכוריאוגרפיה ל-אחר הצהריים של פאון לפי מוזיקה של קלוד דביסי. בבלט נמצא פאון עם נימפות שעוזבות אותו ומשאירות לו צעיף והוא מתנה אהבה עם הצעיף ומביא את עצמו לסיפוק עצמי (אוננות). זה עורר אז ביקורת אבל לא הרתיע את ניז'ניסקי ודיאגילב. ניז'ינסקי אמר:"זה לא אני, זה פאון". פוקין עוזב בכעס את הלהקה וכעת ניז'ינסקי הוא הכוריאוגרף הראשי.

איגור סטרווינסקי מגיע אליהם ומציג את המוזיקה שלו לבלט פולחן האביב. הקהל לא מקבל את הכוריאוגרפיה של ניז'ינסקי וזורק חפצים על הבמה.

ניז'ינסקי ממשיך בהצלחה עם הבלט פטרושקה אבל כעת הוא גדל ודיאגילב מחפש כישרונות צעירים יותר לסיפוקיו האומנותיים והמיניים. הוא פוקד על ניז'ינסקי להצטרף למסע של הלהקה לבואנוס איירס. רומולה מצטרפת לניז'ינסקי וברגע של חולשה הוא מסכים להתחתן איתה. זה מסיים למעשה את הקשר שלו עם דיאגילב שמחזיר את פוקין ככוריאוגרף. דיאגילב מסרב לבקשתה של רומולה להחזיר את ניז'ינסקי שחווה התקף פסיכוטי.

צוות השחקנים

שם השחקן/יתשם הדמותהערות
אלן בייטססרגיי דיאגילב
ג'ורג' דה לה פניהוצלב ניז'ינסקי
לזלי בראוןרומולה דה פולסקי
ג'נט סוזמןאמיליה מרקושאמא של רומולה
ג'רמי איירונסמיכאיל פוקיןכוריאוגרף
קרלה פראקיתמרה קרסבינהפרימה בלרינה
רונלד פיקאפאיגור סטרווינסקי
קולין בלייקליוסיליעוזר אישי של דיאגילב
רונלד לייסילאון בקסטמעצב תלבושות
אנטון דוליןאנריקו צ'קטימורה לבלט

קישורים חיצוניים