סנכוניאתון

פורפיריוס כתב על סנכוניאתון כי חי עוד לפני מלחמת טרויה, פעל בתקופת שלטונה של סמירמיס מלכת האשורים, ותיארך את תקופת פעילותו לתיארוך הדתי של זמנו של משה.^[4] עם זאת, זמן חייו האמיתי לא ידוע בוודאות.

כתביו של סנכוניאתון תורגמו ליוונית על ידי פילון איש גבל.^[5][6] פרגמנטים מחיבורו של פילון נשתמרו בחיבור "הכנה לבשורה" של אוסביוס (בישוף קיסריה במאה הרביעית לסה"נ).^[7] תעודות שנמצאו באוגרית מאשרות את הציטוט מן הסופר הפיניקי. פרופ פ' ב. פורבס מאוניברסיטת אדינבורו, התייחס אל ההיסטוריון הפיניקי סנכוניאתון וכתב כי מסמכים מהמאה ה-14 לפנה"ס מראס שמרה, אוגרית, שפורסמו ב-1929, "הוכיחו באופן סופי שסנכוניאתון הוא ללא ספק דמות אמיתית לאור ההתכתבויות הרבות בינו לבין טקסטים הנ"ל".^[8]

הספר של פילון על המיתולוגיה הפיניקית המבוסס על כתבי סנכוניאתון כלל שמונה כרכים ונקרא "ההיסטוריה הפיניקית" (Φοινικικη ιατοαρια או Φοινικικια). הוא התייחס בו לתיאור בריאת העולם, האלים והמיתולוגיה.^[9][10] המידע על ספריו של פילון על ההיסטוריה הפיניקית ידוע לנו בעיקר מהקטעים המצוטטים אצל אוסביוס בספרו "הכנה לבשורה". מתוך השוואה של 35 קטעים המצוטטים אצלו עם ציטוטים של אותם קטעים במקומות אחרים, עולה כי אוסביוס ציטט במדויק את פילון.^[11]

חוקר המקרא הגרמני אוטו אייספלדט, שהתמחה בחקר תרבות הפיניקים (שקרבתה לחלקים מהמקרא הוכחה בעבר), על פי ממצאי האוגריתית. אייספלדט מסתמך בפירושו על שני קטעים מכתבי פילון מגְבַל, העוסקים בתיאור דומה למה שאנו מוצאים במקרא. על פי כתביו של סנכוניאתון, סיפור הבריאה הפיניקי מתחיל באֵלָה בשֵם בָּאאוּ (Baau). באאו ה'אם הראשונית' האלה האם מתוארת על ידיו בתור - לילה/חושך.^[12] האלה מופיעה במיתוסים: האכדי, הבבלי, הפיניקי והשומרי, בשמות האלה בָּאאוּ (Baau), האלה באהו (Bahu) או האלה בוהו (Bohu).^[13][14] חוקרים מצאו קשר בין המיתולוגיה הפיניקית לבין הביטוי "תֹהוּ וָבֹהוּ" המופיע בספר בראשית, פרק א', פסוק ב' ומקשרים את תהו אל האלה תיאמת המופיעה באפוס אנומה אליש הבבלי ('תהום' בתנ"ך) ואת בהו אל האלה הפיניקית באאו (בתנ"ך: המצב הבראשיתי של חושך על פני תהום).^[15][16][17] בקטע אחד המובא שם,^[18] מוצגת "סצנת־בראשית" ובה שני האלמנטים הקדומים, הרוח והכאוס, כשהרוח נושבת על פני הכאוס האפֵל. לאחר מכן בא תיאור של רוח זו כאחוזת תאווה־מינית.^[19]תיאור דומה מופיע במיתולוגיה היוונית בשירת הסיודוס, כאשר שני האלמנטים הקדומים הם כאוס וארוס (התאווה המינית).

בכתביו, סנכוניאתון מתאר את התהוות העולם במסורת הפיניקית,^[20] ראשית הפולחן וייסודה של התרבות החומרית. לעומת התיאור הקצר בבראשית, הבא כהערות לוואי לשמות המייסדים, הרי בכתביו מתואר נושא זה בהרחבה. לאחר סיפור בריאת העולם הוא מספר על המצאת המזון, המצאת התפילה לאל בעת בצורת, המצאת האש, המצאת הבית והמחסה, המצאת מגן לגוף מעורות חיות,^[21] קביעת המועדים^[22] ולאחר מכן המצאת הציד והדיג, המצאת הברזל המצאת לחשים והגדת עתידות, המצאת החקלאות ועוד.^[23]

הוא מרבה לתאר בכתביו את האל הכנעני אל, ובתרגום כתביו פילון איש גבל מזהה את אל עם קרונוס היווני.

מיתוס פיניקי המופיע בכתביו מספר שאיש בשם אוסוס שנלכד ביער בוער, כרת עץ, דחף אותו לים וכך ניצל מן האש, וזה היה הפיניקי הראשון שהפליג בים.^[24]

• ייסוד התרבויות במסורת העברית, הכנענית והשומרית מתוך: עולם התנ"ך - בראשית > בראשית > פרק ד
• סנכוניאתון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)