עוגת באנט

עוגת הבאנט נובעת בחלקה מעוגה אירופאית דמוית בריוש בשם קוגלהוף.

בצפון גרמניה, נהוג לקרוא לעוגת קוגלהוף Bundkuchen, חיבור של שתי מילים Bund ו Kuchen (עוגה).^[1]

הדעות חלוקות ביחס למשמעות המילה Bund. אפשרות אחת היא שמשמעותה "צרור" או "אגד", ומתייחסת לאופן שבו הבצק מקובץ סביב מרכז התבנית.^[2] בהולנדית, העוגה נקראת 'טולבנד', שהוא טורבן בהולנדית. ההגייה של החלק השני של מילה זו דומה מאוד לזו של 'צרור'. מקור אחר טוען כי הוא מתאר את המראה המגולף הניתן לעוגה על ידי הצדדים המחורצים של התבנית, בדומה לצרור קשור של חיטה.^[3] הצעת תרגום נוספת טוענת ש- Bund מתייחס לקבוצת אנשים, וה- Bundkuchen נקראת כך בגלל התאמתה לאירוח, מסיבות וכנסים.^[4][5]

שימושים של המילה באנט מחוץ לאירופה כדי לתאר עוגות ניתן למצוא בספרי בישול יהודים-אמריקאים מתחילת המאה ה-20.^[6][7] האיות האלטרנטיבי "בונטה" מופיע גם במתכון משנת 1901.^[8]

עוגות באנט אינן תואמות אף מתכון בודד; במקום זאת, המאפיין שלהן הוא צורתן. בדרך כלל יש לתבנית באנט צדדים מחורצים, אך אלמנט העיצוב המכונן ביותר שלה הוא הצינור המרכזי או "הארובה" שמשאירים חור גלילי במרכז העוגה. העיצוב מאפשר לחלק גדול יותר מהתערובת לגעת במשטח התבנית מאשר בתבנית עגולה ופשוטה, ועוזרת לספק חלוקת חום מהירה ואחידה יותר במהלך האפייה.^[2][9] הצורה דומה לזו של עוגת קוגלהוף אבל שונה ממנה בכך שאינה משתמשת במתכון ייחודי לקוגלהוף ולעיתים קרובות אינה עמוקה ודקורטיבית כמוה.^[10] לעיתים היא דומה בצורתה לבבקה המזרח אירופית, המתוארכת מראשית המאה ה-18 של פולין.^[11]

כיום, אין מתכון ייחודי ל"עוגת באנט". ניתן לאפות כל דבר בתבנית בסגנון באנט. עיצוב התבנית בסגנון העגול, התרחב מעבר לטבעת המחורצת המקורית לעיצובים בצורות שונות וכולם עם החור הנדרש במרכז התבנית.^[12] היות שקשה למרוח קרם חמאה על עוגה טבעתית, עוגות באנט בדרך כלל מצופות אבקת סוכר או טפטוף מזוגג. במתכונים שתוכננו במיוחד לתבניות באנט יש לרוב מילוי אפוי כגון תפוחים או כל פרי אחר.

האנשים שהפכו את עוגת הבאנט לפופולרית, הם איש העסקים האמריקני ח. דייוויד דלקוויסט ואחיו מארק ס. דלקוויסט, שהקימו יחד את חברת כלי הבישול Nordic Ware שבסיסה בסנט לואיס פארק, מינסוטה. בסוף שנות ה-40 של המאה ה-20,^[12] רוז ג'ושוע ופני שאנפילד, חברות אגודת הדסה היהודית-אמריקאית ממיניאפוליס שבמדינת מינסוטה, פנו לדאלקוויסט ושאלו אם הוא יכול לייצר גרסה מודרנית לתבנית קוגלהוף, במקום התבנית המקורית שיוצרה מברזל יצוק.^[2] דלקוויסט ומהנדס החברה דון ניגרן עיצבו גרסת אלומיניום יצוק שאותה ייצרה Nordic Ware בכמות קטנה בשנת 1950. כדי שיוכלו לקבל זכויות יוצרים לשם התבנית, הוספה האות "t" למילה "Bund".^[5] מספר קטן מהתבניות המקוריות שוכנות כעת באוסף סמית'סוניאן.^[13]

בתחילת דרכה, לא זכתה תבנית הבאנט להצלחה רבה, עד כי Nordic Ware שקלה להפסיק את ייצורה.^[13] התבנית החלה להימכר במספרים גדולים יותר, כאשר בשנת 1963 הוזכרה בספר הבישול New Good Housekeeping CookBook,^[14][15] אך לא זכתה לפופולריות אמיתית עד 1966, או אז עוגת באנט בשם "מנהרת הפאדג'", שנאפתה על ידי אלה הלפריך, זכתה במקום השני בתחרות האפייה השנתית של פילסברי ובפרס של כ-5,000 דולר.^[12] הפרסום שהתקבל הביא ליותר מ-200,000 הזמנות עבור תבניות באנט, והובילו עד מהרה לכך שתבנית באנט עלתה על תבנית Jell-O שהייתה עשויה מפח, כתבנית הנמכרת ביותר בארצות הברית. בשנות השבעים פילסברי קיבלה רישיון לשם Bundt מ- Nordic Ware ובמשך זמן מה מכרה מגוון של תערובות עוגות באנט.^[5]

עד כה נמכרו בצפון אמריקה למעלה מ־60 מיליון תבניות באנט על ידי חברת Nordic Ware.^[16]

• עוגת מזון מלאכים
• קוגלהוף
• סיר פלא

מדיה וקבצים בנושא עוגת באנט בוויקישיתוף

• "Bundt Cake Recipes". Food Network.
• "Bundt pan". MNopedia.