עמיר גליל

נולד בשנת 1927 בוורשה, שבפולין, בשם זיגמונד שפירא. לאחר הכיבוש הנאצי ברח עם הוריו לשטח רוסיה ונשלח לסיביר. עם פרוץ המלחמה בין גרמניה ורוסיה עבר לאוזבקיסטן ומשם נשלח עם קבוצת ילדים להודו. בהודו יצר קשר עם נציגי הסוכנות היהודית ועלה ארצה בשנת 1942. בישראל למד במוסד חקלאי של עליית הנוער, התגייס "להגנה" ולצי הבריטי. עם שחרורו השתקע בחיפה, השלים את לימודי הבגרות ולפרנסתו עבד בבנק אנגלו-פלשתינה. בנובמבר 1947 גויס לשירות מלא ב"הגנה", פעל כקצין חבלה במסגרת החי"ש והפלמ"ח, עבר קורס קצינים, השתתף בפעולות מבצעיות רבות ונפצע מספר פעמים. בשנים 1949–1958 שירת בצבא הקבע בתפקידים פיקודיים, הדרכתיים ומנהלתיים וביניהם - היה חבר בוועדת התכנון של מלחמת סיני כאחראי על נושא תכנון אספקת מים, מזון ודלק למבצע. עם שחרורו משרות קבע - שירת במילואים כמפקד גדוד אספקה באוגדת שריון בדרגת סגן-אלוף. בחייו האזרחיים - החל לעבוד כמנהל המחלקה לביקורת חברות ממשלתיות במשרד מבקר המדינה. במסגרת זו בדק את מצבן הכלכלי - מנהלי של חברות כגון : "אל-על", "ארקיע", חברות יצוא, חברות חקלאיות ועוד. בשנים 1959–1960 הקים בבאר שבע מערכת השכלה תיכונית ועל תיכונית למבוגרים. בשנת 1961 עבר לרמת גן והקים את בית הספר "אבוקה" (לימים תיל"ם) – תיכון לחשבונאות ומנהל.^[1][2] במקביל, פנה להקמת בתי חולים סיעודיים. בשנת 1989 הקים את מכללת רמת-גן.

גליל קיבל את אות יקיר העיר צפת על השתתפותו בכיבוש צפת במלחמת השחרור. ובנוסף קיבל את אות יקיר העיר רמת גן על הקמת בתי ספר תיכוניים והקמת מכללת רמת גן.

בראשית ינואר 2001 נפתחה נגד גליל חקירה משטרתית בחשד להוצאה במרמה של כ-50 מיליון שקל מכספי המכללה. ב-2005 גליל הודה בעבירה המיוחסת לו במסגרת עסקת טיעון.^[3][4][5][6]