עצלן חיוור-גרון

לעצלן חיוור-גרון ראש עגול ואוזניים חיצוניות קטנות.גפיו ארוכות וקצרות, אורך ידיו כמעט כפול מאורך רגליו, כאשר לכל יד ורגל יש שלושה טפרים.אורך גופם של הזכרים הוא בין 45 ל-55 ס"מ ואורך זנבם הקצר הוא בין 4 ל-6 ס"מ.הם שוקלים מ-3.2 ל-6 ק"ג.לעומתם, הנקבות גדולות יותר, אורכן בין 50 ל-75 ס"מ ומשקלן בין 3.8 ל-6.5 ק"ג.^[2]

פרוותו מגיעה לעד 10 ס"מ באורכה ומצויים בה בדרך כלל אצות ירוקות אשר נותנות לעצלן מראה ירקרק ועוזרות בהסוואתו בנוסף מצויים חרקים שונים כמו עצלני עש וסוגים מסוימים של חיפושיות.^[2]צבע הפרווה אצל עצלן בוגר הוא אפור על רוב גופו, וכתמים כהים יותר נמצאים על גבו, כתפו ומפרק הירך שלו.לזכרים יש כתם צהוב בהיר או כתום על הגב שמחולק בפס שחור מרכזי. קשה להבדיל בין עצלן חיוור הגרון לבין עצלן חום הגרון שקרוב אליו בסוגו, אך לו, כששמו מרמז, יש כתם צהוב חיוור על הגרון.^[2]

עיניו גדולות וככל הנראה חסרות תאי מדוכים ברשתית, דבר המציע שסוג עצלן זה אינו יכול לראות בצבעים.למרות שאוזניו קטנות למראה לעצלן חיוור גרון יש שמיעה מצוינת.כמו כן, דווח שיש לו חוש ריח טוב.^[3]

לעצלן יש תשע חוליות צוואר ראשוניות אשר נותנות לו יכולת גמישות גבוהה. כתוצאה מכך, עצלן חיוור גרון יכול לכופף את ראשו קדימה ואחורה עד 270° ולסובב אותו עד 330°.ברשותו שני נקבים בקדמת לוע האף, מאפיין המבדיל אותו משלושת המינים האחרים.לנקבות יש שתי בלוטות חלב באזור החזה.לזכרים אין בלוטת הערמונית נבדלת, אין להם שק אשכים ורק שלפוחית זרע ראשונית.^[2]

הפה מצופה ברירית שחורה, למרות שלשונם הגדולה והכבדה בצבע ורוד.מרקם החך מקומט, והלשון מכוסה בחריצים רבים, ככל הנראה כדי להתאים לתזונת העצלן.כמו לעצלני תלת אצבע אחרים, יש לו רק חמש שיניים בכל צד של הלסת העליונה וארבע בכל צד של הלסת התחתונה וצורתן פשוטה ועגולה.השיניים הקדמיות בלסת העליונה קטנות בהרבה משאר השיניים.לעצלן ושט קצר אבל הקיבה גדולה ומסובכת, בנוסף יש להם נרתיק גרוני בתחילת המעי הגס.^[2]

עצלן חיוור גרון נמצא רק ביערות טרופיים של צפון אמריקה הדרומית, לרבות גיאנה, סורינאם, גיאנה הצרפתית, מערב ונצואלה וקולומביה, וברזיל בצפון האמזונאס.^[4]אין תת-מינים ידועים.

עצלנים חיוורי-גרון הם סוליטרים,^[5] אוכלי עלים, שחיים כמעט את כל חייהם על העצים. הם אוכלים רק עלים כולל אלו של המשי ושל ההוואה. בין טורפי העצלן ידועים היגואר, ההרפיה והאנקונדה.

עצלן חיוור-גרון ישן על עצים בדרך כלל במהופך כאשר הוא נתלה עם ידיו ולפעמים הוא נשאר בתנוחה זאת גם כמה זמן לאחר שהוא מת. העצלנים ישנים מעל לשמונה עשרה שעות כל יום, והם עוברים בין ענפי העץ רק באטיות רבה. הם יורדים מהעצים מעת לעת כדי לעשות את צורכיהם בערימה של כדורים קטנים בבור שנחפר באדמה. הם משמיעים קול שריקה חלש הנשמע כ"אאי".

למרות אורח חייהם כשוכני עצים מובהקים, הם גם שחיינים יעילים בעת הצפות.

ההזדווגות מתרחשת על העצים, תקופת ההריון נמשכת כשישה חודשים שאחריו מולידה האם צאצא אחד.^[6]

הצעירים נולדים כבר עם פרווה מלאה ועיניים פקוחות.העצלן חיוור-גרון הצעיר נאחז בחלקה התחתון של אמו בחודש הראשון לחיו, אז הוא מגיע למשקל של כ-300 גרם.הם מתחילים לאכול אוכל מוצק בגיל שלושה שבועות, ונגמל באופן מלא מחלב אם זמן מה לאחר החודש הראשון.בהתחלה לצעיר יש פרווה רכה אפרפרה-חומה, שנעשית קשה וכהה יותר ככל שהוא גדל.הם מגיעים לבגרות מינית בסביבות גיל שלוש.^[6]

מדיה וקבצים בנושא עצלן חיוור-גרון בוויקישיתוף

• עצלן חיוור-גרון, באתר ITIS (באנגלית)
• עצלן חיוור-גרון, באתר NCBI (באנגלית)
• עצלן חיוור-גרון, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• עצלן חיוור-גרון, באתר GBIF (באנגלית)