עשרת ימי תשובה

עשרת הימים הראשונים של חודש תשרי המוקדשים ביהדות לעשיית תשובה

עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הם עשרת הימים הראשונים של חודש תשרי, אשר לפי המסורת היהודית בהם התשובה קרובה להתקבל יותר משאר ימות השנה. וכמו כן הם מוקדשים לעשיית תשובה לקראת יום הכיפורים.

תקיעות בשופר בעשרת ימי תשובה, הכותל המערבי

הימים הראשון והשני בעשרת ימי תשובה הם ימי ראש השנה, היום השלישי הוא צום גדליה והיום העשירי והאחרון בעשרת ימי תשובה הוא יום הכיפורים, החל בי' בתשרי.

שם נוסף לימים אלו הוא בין כֶּסֶה לעשור, על פי הפסוק בתהילים (ספר תהלים, פרק פ"א, פסוק ד') "תקעו בחודש שופר, בכסה ליום חגנו". על פי המדרש, ראש השנה מכונה "כסה" מלשון המילה "כיסוי", מכיוון שבניגוד לרוב החגים (מלבד חנוכה) הוא מצוין בתחילת החודש, ביום שבו הירח אינו נראה כלל (מכוסה), ויום הכיפורים מכונה "עשור", שכן הוא חל בעשירי בחודש תשרי.

התשובה בימים אלה

עשרת ימי תשובה נתפסים כתקופה ראויה במיוחד לחשבון נפש ולתשובה, אף יותר מאשר חודש אלול. חז"ל דרשו את הפסוק "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ, קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב" (ספר ישעיהו, פרק נ"ה, פסוק ו') כמתייחס לעשרה ימים אלה.[1] הרמב"ם כותב על עשרת ימי תשובה: "אף על פי שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרת הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים היא יפה ביותר, ומיד היא מתקבלת, שנאמר: "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ, קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב".[2]

על פי דברי הגמרא, נפתחים בראש השנה שלושה ספרים של דין: צדיקים נחתמים מיד לחיים, רשעים למוות ובינוניים תלויים ועומדים עד יום הכיפורים.

שינויים בתפילה

רחבת הכותל מלאה במעמד אמירת סליחות בעשרת ימי תשובה תשע"א–2010

המלך הקדוש והמלך המשפט

על פי הגמרא,[3] משנים בעשרת ימי תשובה שתי ברכות בתפילת שמונה עשרה כדי לציין את מלכותו של ה' בעולם.

פירוש הביטוי "המלך המשפט"

רש"י[4] כותב שה"א הידיעה של המילה "המלך" מיותרת, ומשמעות הביטוי היא "מלך המשפט". לעומת זאת רבנו מנוח[5] כותב: ”'המלך המשפט' רצה לומר... שהוא עצמו הוא המשפט, כמו שאנו אומרים הוא החכמה הוא המדע”.

דין הטועה בברכות אלה

מקורה של הלכה זו הוא בגמרא במסכת ברכות שם נחלקו אמוראים בדבר. לפי האמורא רבה בר חיננא ”כל השנה כולה אדם מתפלל האל הקדוש מלך אוהב צדקה ומשפט חוץ מעשרה ימים שבין ראש השנה ויום הכפורים שמתפלל המלך הקדוש והמלך המשפט”. אך רבי אלעזר חולק וסובר ש”אפילו אמר האל הקדוש יצא”. את דבריו תומך רבי אלעזר בפסוק "וַיִּגְבַּה ה' צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה" (ישעיה ה, טז). במסקנת הסוגיה פסקה הגמרא הלכה כרבה.

הראשונים נחלקו בהבנת נקודת המחלוקת שבין רבה ורבי אלעזר, ומתוך כך בשאלה של מי ששכח וחתם במילים "האל הקדוש" או "מלך אוהב צדקה ומשפט" כבכל יום רגיל. לדעת בעל המאור[6] דברי רבה בגמרא נאמרו רק לעניין לכתחילה, שיש להעדיף אמירת המלך הקדוש על פני האל הקדוש (בניגוד לדעת רבי אלעזר שאין עדיפות לאמירת המלך הקדוש על פני האל הקדוש בימים אלו). אך בדיעבד מי שטעה בשתי הברכות האלה וסיים אותן כבשאר ימות השנה אינו חוזר. לעומת זאת לדעת הרי"ף,[7] הרמב"ם,[8] והרא"ש[9] מחלוקת האמוראים בגמרא הייתה לעניין דיעבד, שכן לפי כולם ראוי יותר לומר המלך המשפט בימים אלו. לפי שיטה זו, כוונת רבה בהכרח שאמירת המלך המשפט מעכבת גם לעניין דיעבד, ולפיכך מי שלא אמר כן לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור ולהתפלל.

רבנו יונה[10] חידש שאם אמר "מלך אוהב צדקה ומשפט" במקום "המלך המשפט" אינו חוזר. לפי רבנו יונה רק אם אומר "האל אוהב צדקה ומשפט אינו יוצא.[11] הבית יוסף[12] כתב שמיתר הפוסקים משמע שלא כדעת רבנו יונה.

על פי שיטתו בבית יוסף כתב בשולחן ערוך[13] שחוזרים על שתי הוספות אלה. לעומתו הרמ"א[14] כתב שאם טעה ואמר "מלך אוהב צדקה ומשפט" אינו חוזר.

דין זה נותר שנוי במחלוקת עד היום - לדעת הבן איש חי[15] - אינו חוזר, כיוון שספק ברכות להקל נוקטים גם כנגד השולחן ערוך. לעומת זאת לדעת הרב עובדיה יוסף[16] הטועה ואומר "מלך אוהב צדקה ומשפט" - חוזר, וכדעת השולחן ערוך, הרב יצחק רצאבי הציע פשרה לפיה יש לחזור על הברכה בהרהור.

ארבע הוספות בתפילת העמידה

מתקופת הגאונים מוסיפים לתפילה ארבעה משפטים בהם מבקש המתפלל שגזר דינו של ישראל ייגמר לטוב:

  • "זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים למענך אלוהים חיים", בברכת אבות, הברכה הראשונה. תוספת זו מוזכרת כבר במסכת סופרים.[17]
  • "מי כמוך אב הרחמים זוכר יצוריו לחיים ברחמים", בברכת גבורות, הברכה השנייה.
  • "וכתוב לחיים טובים (כל) בני בריתך", בברכת הודאה, הברכה השמונה עשרה.
  • "בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה (וגזרות טובות ישועות ונחמות) ניזכר וניכתב לפניך אנחנו וכל עמך בית ישראל לחיים טובים ולשלום", בברכת השלום, הברכה התשע עשרה. לפי נוסח אשכנז המקורי, מחליפים את חתימת "המברך את עמו ישראל בשלום" ב"עושה השלום", אך בהרבה קהילות (בפרט בארץ ישראל) לא נוהגים היום בשינוי זה.

בתפילת העמידה בנעילה של יום הכיפורים, מתחלפות המילים שבשורש "כתב" עם השורש "חתם". לדוגמה, "זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וחתמנו בספר החיים למענך אלוהים חיים", בברכת אבות.

המחלוקת על אמירת ההוספות

בעל הלכות גדולות כתב שאין להוסיף את התוספת "זכרנו" ואת "וכתוב לחיים", כיוון שאין להוסיף בקשות בשלש הברכות הראשונות ובשלש הברכות האחרונות.[18] לעומת זאת התיר להוסיף את התוספת "בספר חיים", כיוון שהיא בברכה האחרונה של תפילת העמידה ומותרת כשם שמותרת אמירת תחנון לאחר התפילה.[19] לעומתו גאונים אחרים התירו אמירת בקשות אלה כיוון שמדובר בצרכי רבים שמותר לבקש עליהם גם בשלש הברכות הראשונות ובשלש הברכות האחרונות.[20] הרמב"ם כותב שיש מקומות שנהגו להוסיף תוספות אלה.[21] ובשולחן ערוך מובא לומר את כל ההוספות האלה.[22]

הטועה ושוכח את ההוספות

התוספות הביאו שמי ששכח את אחת ההוספות צריך לחזור על התפילה, וזאת משום שנחשב למשנה ממטבע שטבעו חכמים.[23] לעומתם הרא"ש כתב שהשוכח הוספות אלה אינו חוזר, וזאת משום שלא נאמר שהשוכח הוספות אלה חוזר, וכן משום שהוספות אלה לא נזכרו בתלמוד.[24] הדברים קשורים לדיון על הזמן בו נתחברה מסכת סופרים.[25] בשולחן ערוך נפסק כדעת הרא"ש, שמי ששכח הוספות אלה אינו חוזר.[26]

שינויים אחרים

נוהגים לומר בסיום תפילת העמידה "עושה השלום" במקום "עושה שלום" שבכל השנה. שינוי זה יחסית מאוחר ומקורו בספר שער הכוונות של רבי חיים ויטאל.[27] בקהילות אשכנז שינוי זה נוהג, גם באמירת הקדיש, ובעדות המזרח בקדיש תתקבל בלבד.[28]

בהרבה קהילות אשכנזים, נוהגים לומר בקדיש 'לעלא (ו)לעלא', במקום 'לעלא', הנאמר כל השנה.[29]

נהוג לומר "תפילת אבינו מלכנו" בשחרית ובמנחה אחרי סיום חזרת הש"ץ. אצל האשכנזים וקצת מקהילות הספרדים לא אומרים אותם בשבתות, ובקהילות האשכנזים אין אומרים אותם גם בערב יום כיפור, למעט ערב יום כיפור החל ביום שישי, שאז נהוג לאומרם בשחרית.

נהוג גם להוסיף את פרק "שיר המעלות ממעמקים" בין ברכת ישתבח לברכת יוצר אור, ואמירת "ה' הוא האלוהים" לפני ברכת ברוך שאמר.

מדברי הראשונים, הרמב"ם ועוד, עולה כי מנהג אמירת הסליחות נועד בעיקרו לימים אלה, בהם מרבים בתחנונים, ובקהילות רבות מאריכים בסליחות באותם ימים יותר מאשר בסליחות הנאמרות לפני ראש השנה.

מנהגים

שבת שובה

בשבעת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, ("בין כסה לעשור") יש תמיד שבת אחת הנקראת שַׁבַּת שׁוּבָה על שם המילה הראשונה בהפטרה המיוחדת שקוראים בשבת זו; או "שבת תשובה", כיוון שחלה במהלך עשרת ימי תשובה. ההפטרה כוללת את הפסוקים: "שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעוונך..." (ספר הושע, פרק י"ד, פסוקים ב'י'). בחלק מהקהילות נוהגים להוסיף ספר יואל, פרק ב', פסוקים ט"וכ"ז או ספר מיכה, פרק ז', פסוקים י"חכ' או שניהם.

נוסח התפילה בשבת זו זהה ליתר ימות השנה, למעט שינויי התפילה הנוהגים ביתר עשרת ימי תשובה. כמו כן, בתפילת ערבית בברכת מעין שבע אומרים 'המלך הקדוש שאין כמוהו', במקום הנוסח הקבוע 'האל הקדוש שאין כמוהו'.[34]

בקהילות אשכנז המזרחי, אומרים יוצר "אשחר אל א-ל" למנחם בן מכיר, אופן "האזינו אבירים" (לא חתום), וזולת "אדעה כי אין זולתך" למנחם בן מכיר.[35] בקהילות אשכנז המערבי, אומרים יוצר "אור עולם קראו", אופן "כי אם שם אדיר יי אדוננו", וזולת "אל א-להינו נשוב בצר לנו", כולם להראב"ן;[36] בקצת קהילות אשכנז אומרים גם "א-להיכם שופט צדק" בקדושת מוסף,[37] אך בפפד"מ לא אומרים אותו.[38] בנוסח איטליה אומרים יוצר "א-לי שובה אימתי".[39]

מנהג הוא, שהרב דורש בשבת זו בפני הציבור וקורא לתשובה.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

🔥 Top keywords: עמוד ראשימיוחד:חיפושמרואן עיסאמלחמת חרבות ברזלסטפן לגרדן גולדפוספייסבוקמיוחד:שינויים אחרוניםהרצי הלויפוריםמגילת אסתרמרדכי כהנאאצטדיון בלומפילדיזהר שיכ"ד בתשריאלקס הרטמןמתקפת הפתע על ישראל (2023)דרגות צה"לישראלבני סלעעמי אילוןכראמל (סדרת טלוויזיה)ליגת העל בכדורגלערוץ 7מכבי חיפה (כדורגל)יום פטריק הקדושהצבי (סדרה ישראלית)שחר חסוןהגמד והענק (משחק)צבי קושלבסקינדירה שלהוב-קיבורקיאןרמדאןצבא דרום לבנוןחולי אהבה (סדרת טלוויזיה)מרדכי קידר (איש מודיעין)עמוס תמםאיל גולןיוטיובמלוח'יה